אתה רואה איך זה מרגיש בבית
אתה חושב שאני לא
אבל בפנים לפעמים נזכרת שגם אני מפה
אני רואה איך שאתה פורח
אתה חושב שאני לא
אבל גם לי מתחת יש עוד שורש
וגם אני מפה
עכשיו נוסעים הביתה הלוך חזור
עכשיו עוצרים בדרך עכשיו אפשר לבחור
לישון על סוף על התחלה על שיהיה ושהיה
על שהייתי יכולה להיות וגם אתה
עכשיעו נוסעים הביתה הלוך חזור
עכשיו עוצרים בדרך עכשיו אפשר לבחור
לישון על סוף על התחלה על שיהיה ושהיה
על שהייתי יכולה להיות וגם אתה
אתה רואה איך זה מרגיש בבית
אתה חושב שאני לא
אבל בפנים לפעמים נזכרת שגם אני מפה
עכשיו נוסעים הביתה הלוך חזור
עכשיו עוצרים בדרך עכשיו אפשר לבחור
לישון על סוף על התחלה על שיהיה ושהיה
על שהייתי יכולה להיות וגם אתה
עכשיעו נוסעים הביתה הלוך חזור
עכשיו עוצרים בדרך עכשיו אפשר לבחור
לישון על סוף על התחלה על שיהיה ושהיה
על שהייתי יכולה להיות וגם אתה
אני לא בבית שלי, ואני לא לומדת בביה"ס הנכון.
אני רוצה ללמוד בגנוסר, ולחזור כל יום, ולנשום את הריח הזה של המושב.
אני רוצה לעלות עם בועז בטרקטור כל יום לפרות, ולהיזכר בימים שהיינו יושבים, אני סבא וסבתא ורואים את השקיעה.
אם הייתי יכולה לתאר לכם כמה צער יש, זה נורא.
היום, מזה המון זמן, חיבקתי את אמא שלי.
כי היא כל היום צועקת, וגם אני כל היום, וזאת נהפכה להיות מערכת יחסים של שק אגרוף.
הגעתי למסכנה, שאני לא רוצה לאהוב.
למה?
כי כשאוהבים, הכל טוב, והכל נפלא, אבל בסופו של דבר, כשצריך להרפות, זה קשה וכל כך עצוב.
סבא שלי אהוב ונאהב ואהב כל חייו.
ובגלל שכולנו מקיפים אותו באהבה, ולא עוזבים אותו, הוא לא הולך.
ואנחנו יודעים שאם היינו לוקחים אותו לבית אבות, הוא היה נפטר בדרך.
זה מדהים איך אהבה יכולה להחזיק כל כך הרבה זמן.
אני אוהבת אותו ברמה לא יתוארת, כל כך קשה לי לראות אותו עוזב, ואני מקווה שזה כבר ייגמר.
אבל כשהוא עוצם עיניים ומתחילים לו הפסקי הנשימה, אני לא יכולה, ואני פשוט לא יכולה לעזוב אותו.
והוא נרטב כולו בדמעות שלי, ואת כל הכוח שלו משקיעה בכך שהוא מחזיק את היד שלנו.
והוא לא עוזב.
אני לא רוצה לעזוב ולתת לו לעזוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
