נשלטתם פעם על ידי מישהו?
הרגשתם פעם תחושה של חוסר יישע? תקוע בעצמך?
קרה לכם שכל דבר קטן שברתם, ומכל מגע נבהלתם?
ומה זאת התחושה הזאת של הכליאה?
איך בורחים מכלא? על מה בדיוק צריך לשלם?
ולמה כל הזמן אני רק שואלת שאלות?
אני לא מאחלת לאף אחד בעולם, לסמוך ולאהוב אדם, ולגלות שהוא מפלצת.
כי התחושה הזאת, התחושה הזאת כל כך קשה.
בחיים לא פחדתי ככה, בחיים לא רציתי למות כמו עכשיו.
וכל פעם כשאני רוצה לעמוד ולהתמודד מולו, אני בורחת.
מה הוא נחשב, אקס? איך המפלצת הזאת יצאתי איתה?
מה עשיתי לו שהוא עשה את זה? שוב השאלות שלי צצות.
מה שמרגיז אותי, זה איך אנשים מאפשרים לעצמם.
מה שהורג אותי, זה איך אני חלק מהאנשים האלה.
אבל איך הוא יכל לפלוש לתוכי ככה?!
איך הוא יכל לנצל אותי ככה?
ואיך ממשיכים לחיות?
כי גם הנשיקות של הבחור שבא אחריו, שבאמת אוהב אותי.
וחיבוקים, והשוני.
אני רוצה לעזוב, אני לא יכולה כבר לסבול את זה.
אבל אני יודעת שהוא הבן אדם הכי טוב שקרה לי.
ובאיזשהו מקום אני אוהבת אותו.
אני מעדיפה לקבור את הרגשות שלי, וללבוש מסיכה נוספת.
לחייך, להיות הפיה היפה.
ואולי להתאהב בו. והפצעים יירפאו לבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
