|
| 5/2015
פרספקטיבה על החיים
פעם כשרק התחלתי לכתוב, היתי כותבת את כל מה שהשתולל לי בתוך הראש, מקיאה בליל של מילים, ערבוביה של מחשבות רגשות ומילים של שירים ששמעתי, הכל נשפך על הדף. אחרי שהכל יצא היתי אוספת את כל המילים היפות ואורזת אותן בעטיפה יפה של מטאפורות ותיאורים, עורכת את הכל ככה שלא יבינו במי מדובר ומתי, הכל נשמע הרבה יותר רומנטי וזוהר ככה. אני קוראת את המילים ומצטיירת מהן תמונה של רומן קיץ חולף ורומנטי, כשבעצם בדיעבד היה זה רק ערב חד פעמי עם בחור שרק ניצל את תמימותי כמו רבים אחרים. זה נשמע כאילו היתי אמזונה טורפת שחיה את החיים, לא נותנת חשבון ונחשקת על ידי הרבה גברים. כשבעצם מה שהיה שם זאת ילדה שלא הבינה את החיים ואספה שאריות של אנשים שנתנו לה להרגיש לרגע שהיא שווה.
הדברים משתנים בפרספקטיבה, לא תמיד נראים כמו שהם באמת כשמסתכלים קרוב מידי. אני תוהה מה אני אחשוב בעוד שנה, שנתיים על עצמי היום. האם אקנא בעצמי או אכעס על החלטות לא נכונות? האם אהיה כבר אמא לילדה קטנה משלי או שאהיה באמצע מסע לחיפוש עצמי? מה שבטוח זה שאחשוב שלא הבנתי כלום מהחיים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
