לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


?Do you have the time to listen to me whine about nothing and everything all at once

Avatarכינוי:  Shunkerbell ;D

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008


אוקיי אני יודעת שמחר אני הולכת לבכות.

אני יודעת מראש שמחר אני לא אהיה שמחה. וממש לא באלי ללכת לביצפר. ואני לא רוצה שאף אחד ידע או ידבר על זה בכלל.

כבר עכשיו אני מרגישה איך הבטן שלי מתהפכת ובא לי לבכות.

ואני פשוט רוצה שהזמן יעצר ליום אחד וימשיך ישר ל27 לחודש

נכתב על ידי Shunkerbell ;D , 25/2/2008 20:32  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Shunkerbell ;D ב-1/3/2008 00:25
 



Se fue


זה הולך להיות עוד פוסט פסימי.

טוב, כשזה מגיע לדודה כלכך יקרה וכלכך קרובה ושאני כלכך קשורה אליה..

בכולופן, היא איננה. ואני לא אראה אותה יותר לעולם. ולראשונה ראיתי איך קוברים בנאדם.

ואני ממש לא מצליחה להבין איך תמיד קורה שאנשים שעומדים למות אומרים דברים שאפילו שהם לא יודעים שהם עומדים למות, תמיד אח"כ אמא שלי נזכרת במשפטים האלה כאילו הם צצו להם מהתת מודע אומשו.

 

איך סבתא שלי אמרה בערך שבוע לפני שהיא נפטרה? "מילי, בואי תצלמי אותי שוב.." ואמא ענתה לה "בפסח, כשכולם יבואו". אבל היא לא החזיקה עד פסח.

ואיך דודה דינה אמרה כשהיא נתנה לי כסף בסוף ינואר? "הנה זה ליומולדת שלך וזהו גמרתי איתכם". זה היה בצחוק כמובן. אבל עכשיו אני מבינה, האירוניה.. נו, אני ממילא לא אחגוג יומולדת. לא שכלכך אכפת לי כי ממילא לא תכננתי אפילו לדבר עליו. אבל אני ידעתי שביום הזה אני אבכה. אני ידעתי שמשו יגרום לי לבכות מתוך תחושת בטן כזאתי. כי אני אף פעם לא מאושרת ביומולדת שלי, אני תמיד מנסה להדחיק אותו. אני שונאת את היום הזה שבו הגעתי לעולם הזה.

 

ומה שהכי מציק לי זה שהבניין שבו היא התמוטטה, בית אבות של מיליונרים, נבנה 50 מטר מאיכילוב. עם שוער, משרתים, הכל. אבל אף אחד לא חשב לגשת לחדר כביסה כי היא מתעכבת. היא חטפה דום לב והתמוטטה. פשוט שרועה על הרצפה, מתה. ואף אחד לא צפה אתזה מראש. ואם מישו כאן יגיד "אלוהים קובע לכל אחד את היום האחרון שלו", אני פשוט ארק. כמו שאומרים.. "אנחר בבוז". האדון שבספק יושב שם בשמיים ממש מעניין אותי. מעניין אותי? מה פתאום, הוא אפילו לא קיים. ואם הוא כן, הוא הדבר הכי מרושע שקיים אבר. נתקלתי בהרבה דעות. בדודה שלי טוענת שהיא לא מאמינה בו יותר כי הוא עושה לה רק רע. והיא צודקת. ארישה טוענת שהוא מעניק לאנשים חיים- ולוקח אותם בדרכים הכי אכזריות שיש. והיא צודקת. קטיה פעם אמרה שאלוהים הוא בעצם נקבה במחזור, כי הוא פועל עפ"י הקריזות שלו. ולדעתי, היא צודקת. מאוד צודקת. ביקשתי ממך שתשמור על סבתא שלי, אבל אתה? היא מעניינת לך את הקצה של הציפורן הקדושה שלך, הא? ואחרי הכל, היום, תאונת דרכים לסבא וסבתא? אתה צוחק עליי? יצאת במזל שהם יצאו בריאים ושלמים.

 

ואני זוכרת בדיוק את הרגע שנודע לי שסבתא הלכה. דודה יודית מתקשרת ואומרת שסבתא הצטרפה לסבא. התגובה הראשונית הייתה בכי לא נורמלי. ככה גם התגובה השניה, השלישית.. עד להלוויה, כשראיתי את הגוף שלה עטוף בסדין כחול. זה היה רגע השבירה שלי, כי הבנתי שזו הפעם האחרונה שאני אראה מוחשית את סבתא שלי.

והרגע שהודיעו לי שהדודה שלי הלכה. אני זוכרת שאמא קראה לי למטה, ואני התעכבתי וקיטרתי שאני כבר באה, כי התעסקתי בלקשור את הפעמון השוויצרי החדש שלי לספריה. וכשירדתי, היא פשוט אמרה "קרה אסון". ממש לא הבנתי מה קרה, אבל העיניים שלי נפערו כמו לא יודעת מה. ואז היא אמרה שדינה הלכה. הייתי מבולבלת, ולא הבנתי איזו דינה. אפילו שלא הכרתי דינה אחרת- סרבתי להאמין. ובכיתי, לא יכולתי להפסיק. הבלבול הזה.. לא ידעתי מה לעשות. וכשהיא צלצלה לאמא שלה לספר לה מה קרה, אני כלכך ציפיתי לשמוע מילה כלשהי שנשמעת כמו MUERTE.

אבל במקום זה שמעתי את המילים DINA SE FUE. דינה הלכה.

 

הלכתי לישון ליד אמא, כשאני עטופה בצעיף שהיא הביאה לי, הצעיף שמעולם לא טענתי שהוא יפה. למחרת, בהלוויה, לבשתי את הסוודר שהיא הביאה לי. אף פעם לא אהבתי את הצבע שלו. החולצות שהיא הייתה מביאה לי, לרוב לא אהבתי אותן כי הן היו קצת ילדותיות מדי.. אבל עכשיו אני יודעת שדברים כאלה צריכים להעריך, ואלה החולצות שהיא בחרה בשבילי, רק בשבילי.. היא אהבה אותי ואני אהבתי אותה. הרי נולדתי לידיים שלה.

 

וכל הציטוטים ההם בצד..  היא בהחלט הייתה אישה משעשעת. אפילו שהיא לא התכוונה להצחיק, היא הייתה רצינית לגמרי.

 

אני ממש לא יודעת איך לעכל אתזה, ואני מרגישה כאילו מחר היא עוד תבוא אלינו בבוקר לאכול ג'חנון ואח"כ ניסע לשוק טירה כמו תמיד. אבל לא. מחר אני אראה שוב, את כל המשפחה, באותו אוהל שבעה בחצר, את כולם חוץ ממנה.

 

נכתב על ידי Shunkerbell ;D , 8/2/2008 23:19   בקטגוריות פסימי, לאלוהים לא אכפת  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ילדת האנימה X-D ב-22/2/2008 07:10
 



בשיבה טובה, או שלא ם:


{כאילו, שבתי ._.}


לעזאזל אני רוצה שלג%$&^#&^%*^&$*&^$&$% אני כלכך מקנאה בבדודה שלי שהיא אפילו לא ירושלמית במקור! >< היא מתעוררת ורואה בחוץ לבן וזה כלכך.. כלכך.. שלגי&^%&*&^*#$$ אני רוצה שלג;;;;;;;;; ולו רק כדי לעשות שימוש בגזרים שאני ממילא לא אוכלת;;

 

בינתיים אני סתם מסתפקת בגשם פה ושם. משמע בוקר גשום.

משמע אמא לוקחת אותי באוטו לביצפר D< *גבה מצד כאלה שממילא נוסעים באוטו* נוטוב.


הצטברו לי תרמדיי תמונות בפלאפון. ואמ, יותרמדיי תמונות זה אומר שיהיה כאן פוסתמונות, משמע פוסט משעמם.

היכונו לזבל טירה. ועוד קצת.



מגבת פולה שאני ממש חושקת בה. O_O {יאנה כבר מכורה}



דיסקים ממש מאגניבים ופופולריים. אבוללה זו מילה כלכך נוסטלגית בשבילי.. היו לי אחלה בנודודות!


וונאבי קרוקס בגרסה החורפית. בזה אני דווקא ממש לא חושקת. X:



התחלתו של יומכיף בשוק פ"ת. אני טיפוס של שווקים, הא? |חבול|



מי אמר שלסדר ירקות בשוק זו לא אומנות? '-'



מישו מוכן להסביר לי מזה? X: זה בהחלט ירק מטריד..


Hollyland :D {צד שמאל XD}

 


Hellyland {אהאהא משחק מילים? XD;} או שלא.



מוחו הכחול של אחי הקטן ניסה לשער מה הדבר הזה באמצע.


ואז עברנו דרך השוק הרוסי, על פני חנות -הכל- כזאת.


ולבסוף, הגענו להיפר דודו, שהסלוגן שלו שעשע אותי נורא עד לכדי כמעטלירוקסנביץ'עלשני- "בדקו, השוו ותודודו לי"!

 

ואם היו מורידים י' אחת זה גם היה יכול להיות משעשע ._.



"תבשיל משפחתי", AKA מרק נמס בכוס! XP ברוקולי *-*

למרות שלמען האמת, הגעתי למסקנה שאני אוהבת ברוקולי רק אחרי שהוא עבר דיכוי ממושך וכבר הוציאו ממנו את הבריאות X:



זה בהחלט לא הטעם לא שלי ולא של לי בצורות צואה. {בחיי שאני חייבת לפרסם כאן את השיחה הזו מתישהו ><}

 

היה כיף בהיפר דודו. כלכך כיף לצחוק על סופרים שהם לא מותג {מישו אמר שופרסל? ><"}

וכן להרוויח את ארוחת הערב שלי שמה {להלן יופלה פצפוצים ומרק ברוקולי-אפונה, שעוד לפני שהאישה שעמדה בדוכן סיימה להכין אותו כבר נעמדתי מולה. ואז היא אמרה לי לחזור בעוד 10 דקות. ולמי שתהה, דווקא ישלי אוכל בבית ._.}

 


ותמונות ראנדומליות-



הלוח-אחרי-מתקפת-עמרי @@

 

וקצת תמונות ת"א (:



מוקדש באהבה לקטייתי שאמרה בעבר "תל אביב היא מקום גיי" XD

וגם לענת, שכבר עשתה פוסט קשתות לא מזמןXD



ואני טוענת שהשמלה הזו יפה. X:

 

מדבקות מרמייד מלודי בתחנה המרכזית ס:


ושעשועי שיער של דובת קואלה אשוחה וקפלה - ברוח דרמטית!~



זה הפוני שלי במצב בלתי נראה, נעים להכיר.



זה הפוני שלי במצב עומד קופץ מצב קוקו XD



וזה למעשה הפוני שלי במצב שטוח ס: בעיקרון, מצב בלתי נראה {תרתי משמע למבינים P:}

לא הפסקתי לצחוק ולו רק בגלל שלא יכולתי לראות כלום XD עכשיו אני מבינה למה אומרים על אימואים שהם מזוכיסטים. פיכס.

בוהו, לפחות אני לא צכה פן לפוני |-B


בפוזת פדופילית-קואלה-אשוחה-וקפלה 3: ואלה לא העיניים שלי בצד שמאל XD



וזה פרצופו האמיתי של השיער שלי והפוני העקום שלי~

הידד ללק הורוד מרקר הגיי שלי D; וחוסר התאמת הצבעים ם:



ופתח היציאה לז'ורז'ט XD

ולסיום, ציטוט-

"אה, אז את כן יודעת להיות רעה, אבל רק בשקט" אמר ליאל XD

 

נכתב על ידי Shunkerbell ;D , 1/2/2008 21:13  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Shunkerbell ;D ב-2/2/2008 17:16
 





5,311
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShunkerbell ;D אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shunkerbell ;D ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)