|
כינוי:
בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2010
אז שוב, שלום.
בפעם האחרונה שהתיישבתי לכתוב, השירות הצבאי שלי היה בחיתוליו, בלי יותר מדי תהפוכות, והתחושה הכללית הייתה שהכול פשוט... בסדר.
כמובן שישנן טרדות היום יום, אבל השראה אף פעם אינה באה מהן, לא מהן ולא מחיים שבהם הכול "בסדר". ומאז כבר לא ממש כתבתי. לפעמים ניסיתי, אבל לא יצא, לא היה מספיק זמן, לא היו מספיק גירויים, הרצפה הייתה עקומה, כי ככה זה בצבא, אתה מתנוון.
היום, חצי שנה ורגע מאז שהשתחררתי, אני מתיישבת לכתוב, וגם היום אפשר לומר שהכול "בסדר", אבל כמו בימים בהם מילותיי היו נשמעות מלאות תוכן, כמו אז, גם היום- אני לא מרוצה.
לפעמים נראה לי שאני אף פעם לא מרוצה, יש לי אישיות פולנית שכזו.
כשחשבתי לראשונה לחזור לכתוב, חשבתי יותר כמו להתחיל מחדש, לחגוג את האני ה"חדשה והמתוחכמת" (משהו) בדף חדש ונקי, ואפילו לרגע פתחתי אחד כזה, ושוב מחקתי, שוב פתחתי ושוווווב מחקתי, והמסקנה המתבקשת הייתה שמקום חדש, ריק מכל הזיכרונות שלי (דהויים ככל שיהיו) לא יהיה אותו דבר, כי כאן עומד לו ביתי האינטרנטי. ביסודותיו הרעועים אומנם, אבל כאן.
נראה לאן המקום הזה ייקח עצמו הפעם, אני מתקשה לתת לו הגדרה מדוייקת, הגדרות זה נורא מחייב.
שלום לכם, אני אודליה, כבר בת 20 ועוד חצי, בחורה סבבה וגם לעיתים נראית לא רע.
חזרתי, אז שוב, שלום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
