את רוב החיים שלי עברתי במחשבה שאני לא יפה.
אף פעם לא הייתי מרוצה מעצמי לחלוטין, ובכלל, אני לא טיפוס שנוהג להיות שמח בחלקו, למרות שאני נורא משתדלת.
תמיד היו יפות יותר, מקסימות ונפלאות יותר, ומקור הגאווה שלי לרוב הסתכם בזה שאני חברה טובה, בן אדם די אמיתי, ושקיבלתי 93 בבגרות בחיבור.
זו ההקדמה לפוסט שאני מנסה לכתוב כבר מספר שעות, כנראה שעדיין לא הסתגלתי היטב לרעיון של לכתוב שוב.
בלילה לפני השינה יש לי רעיונות מבריקים וביום אני מתקשה ליישם אותם בכתב.
מזל שאני יפה.
דליילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
