"וזה יפה שכבר אפשר לא להרגיש שום דבר, להאמין שהיה יפה ושנגמר לי.
השלמתי איתנו מבפנים ועכשיו הקיבה כבר לא מתהפכת למראך, נראה שהחיים במסלול החדש נוחים הרבה יותר.
העיניים החומות שלך שפעם היו כל העולם שלי הן כרגע זיכרון שמתנדנד בין הרבה טוב לקצת טעם רע, מדי פעם חושבת עליהן ועליך, ולא מתגעגעת אבל יודעת שהיית פעם הכי בשבילי, ויודעת שאהבתי שהיית.
אז עכשיו בוא הסתיו כבר לא מביא לי עצב, יש לי מקום בלב."