איש הרכבות

תחנת להבים.

עוד יום חמישי , ושוב הכל חוזר...
והשבוע נוספה תחנה חדשה למסלול הרכבות האגדי באר שבע תל אביב , הלא היא תחנת להבים.
עוד תחנה מיותרת בשורת תחנות ארוכה.

את התחנה ראיתי עוד ביום ראשון. למעשה היא הייתה אמורה להקרא תחנת להבים רהט ,
אבל לבסוף נקראה רק תחנת להבים. בטח רהט לא שילמו...

מובן שזוהי תחנה לא נחוצה בעליל , שכן עד עתה תושבי להבים נסעו לתחנת באר שבע המרוחקת מהם שני מטרים וחצי.
אבל כמובן שזה הרבה יותר מדי בשביל תושבי להבים, והם היו חייבים לפתוח תחנת רכבת חדשה.

ומעשה שהיה כך היה:

היה זה יום חמישי של ים. ביקרתי בחוף הנכים בת"א עם כמה חברים מהצבא , והיה מגניב למדי.
הכל הסתיים בערך ב 19:40 , ומשם התחיל המסע הביתה.
הייתי מלא בחול , ולכן החלטתי שזה יהיה הגיוני להשאר על בגדים אזרחיים. הכנסתי הכל לתיק גדול
והתחלנו לזוז.

הונחתתי בתחנת הרכבת של ת"א מרכז , הידועה גם בשמות סבידור וארלוזורוב. ועוד כמה עשרות שמות ,זה לא נכנס בשלט.

אותו איש הבייגלה הצדיק את חלקו המוצדק בנוף הויזואלי ובנוף הקשור בשמע , בצעקותיו "בייגלה בייגלה...".

מסוג הדברים שמאפשרים לך לדעת שאתה נמצא ביקום הנכון.

עוד ברדתי מהמכונית שאל אותי החבר שהסיע אותי אם אני לא מתכוון להחליף למדי צבא , שהיא שאלה לגיטימית לחלוטין.

לא , עניתי לו. והוא טען שאם איש כרטיסים ימצא אותי אני אאלץ לשלם אולי אף כפול או משולש.

עניתי בחזרה שהרי זה לא אכפת לי , כי מכל מקום הרכבת תאחר וייאלצו לשלם לי את זה חזרה , אז מצדי שיחייבו אותי פי 20.

בתור איש הרכבות יש לי שליטה על דברים כאלה.

התקדמתי לתוך התחנה , ושוב תור ענקי. לא ייאמן , אפילו בשעה כזו.

אפילו לא ניסיתי להכנס לתור. הוצאתי כרטיס מב"ש לת"א [עיינו ערך - תיאוריית הכרטיסים הראשונה , למי שלא מבין איך זה עובד]

והעברתי אותו בבודק הכרטיסים האוטומאטי והטיפש. זה כמובן עבד , כי כמו כל דבר אחר ברכבת ישראל , הכל מתוכנן כ"כ גרוע.

אני ועוד חבר שנסע איתי התקדמנו לרציף המתאים. הוא לאשקלון , רכבת אגדית אחרת , שביום מן הימים גם סיפוריה יעלו על הכתב.

המתנתי כמובן לרכבת לב"ש.

[התחנה האגדית של תל אביב מרכז סבידור ארלוזורוב , ועוד שמות רבים...]

לפתע נשמעה הודעה - אנו מצטערים להודיע שהרכבת לאשקלון תתעכב בכ 7 דקות. התחלנו לצחוק. מאיפה הם בכלל חישבו את 7 הדקות האלה.. הרי זה כבר כמה שנים שרכבת ישראל מאחרת בסדרי גודל של 30-40 דקות בכל פעם , ולפתע 7 דקות זה מה שמכריע.

רכבת אשקלון הגיעה לבסוף , אבל אחרי 20 דקות , שזה גם איכשהו בסדר.

השעה כבר הייתה 20:10. ואז עוד הודעה במערכת הכריזה של הרכבת. לצערנו הרכבת לב"ש תתאחר בכ 8 דקות.

מדהים. מה זה בעצם אומר , שהרכבת שלי תאחר 21 דקות? או אולי מדובר ביחס של חילוק?

כלומר , הרכבת שלי תאחר 20 כפול 8 לחלק ל7? ואולי מדובר בפונקציה שונה לחלוטין שרק אנשי רכבת ישראל יודעים?

זאת כנראה לא נדע לעולם. או שדווקא כן. הרכבת שלי הגיעה אחרי כ 15 דקות. חישוב מעניין שאשאיר לקורא.

כבר 20:25, ישבתי ברכבת ודווקא היה די הרבה מקום. לא הבנתי איך זה יכול להיות  ,אבל אז נזכרתי שממש מאוחר.

הרכבת המתינה במקומה עוד כ 10 דקות  , כי הרי צריך לאחר קצת לא ? זו רכבת ישראל !

יצאנו לדרך סוף סוף ב 20:35.

לידי ישב בחור עם מחשב נייד , או לחילופין מחשב נייד עם בחור.

אני חייב לציין שמעולם לא הבנתי איך כל כך הרבה אנשים צריכים מחשבים ניידים ברכבת. לאחרונה כל בן אדם שלישי הפך לאיש עסקים שלא יכול להפרד מהמחשב שלו , אפילו לנסיעה ברכבת.

התבוננתי באיש עם המחשב הנייד יוצר תיקיות ואז מוחק אותן. ושוב יוצר אותן. ואז שוב מוחק. כך עברה בערך חצי שעה מתוך הנסיעה.

הנסיעה המשיכה ,ועוד כמה מפגשי רכבות אקראיים , שלא עברה בהם שום רכבת.

והייתה גם עצירה מוזרה שפתאום עברו שתי רכבות לידינו. כבר כנראה נמאס לקריין לספר על מפגשי רכבות , אז הוא לא אמר כלום.

השעה כבר הייתה 21:00 והיינו רק בלוד. היה ברור שאין סיכוי ל 21:30 היום. האמת שלא ציפיתי לזה בכלל. הייתי מופתע אם כן הייתי מגיע בזמן.

עוד ברגעים אלו חשבתי על חברי הטוב שיודע לנווט את עצמו היטב , שלא עלה בגורלו לצאת מהבסיס  , עקב תורנות מטבח מוזרה. או שמא עלה על הרכבת? זאת כנראה אגלה רק מחר אחרי שאדבר איתו.

באיזור קריית גת בערך עברו לשבת לידי שתי חיילות ששירתו הרבה יותר מדי זמן.

אני לא מבין איך חיילת יכולה להיות סמלת ראשונה , ולמה לה לעשות את זה בכלל , אבל בהחלט כבוד.

אך לצערי התברר שהן פיתחו שיחה חד גונית למדי על מקרה בקבוק הפאנטה שנודע לשמצה לאחר מכן ברחבי הקרון כולו.

וכך נשמע הסיפור מבעד לאוזניה שדרכה שמעתי מוזיקה:

החיילת המדוברת והמספרת ישבה לה ושתתה פאנטה. לפתע פתאום הגיע בן אדם אלמוני ולא ידוע , וביקש ממנה לשתות פאנטה.

היא חשבה שזה מוזר לבקש את זה , אבל היא נתנה לו את הבקבוק , כנראה למטרה של שלוק יחיד.

אך להפתעתה המרובה הוא לקח את הבקבוק כולו ושתה הכל.

היא הביטה בו בתדהמה והוא לא הבין מה היא רוצה ממנו.

וכך הסתיים הסיפור , רק שאני נאלצתי לשמוע אותו פעמים רבות , ובכל פעם בפירוט יתר.

עוד אני ממשיך להקשיב לסיפור המחזורי הנ"ל , והקריין מספר על עוד מפגש רכבות במקום לא ידוע ,

ואני כבר לא מבין למה אני לא מופתע. סה"כ 6 מפגשי רכבות בנסיעה אחת.

חשבתי שהסוף קרוב , אך לא עלה בדעתי קיום התחנה החדשה , זוהי תחנת הלהבים!

והנה הקריין מדווח עליה. הדבר שינה לי את כל חישובי הרכבות שהמצאתי במיטב שעותי ברכבת ישראל.

הוצאתי דף וחישבתי מחדש. נדמה שהדרך מתחנת להבים לתחנת ב"ש צפון לוקחת לרכבת 15 דקות.

כך התארכה הנסיעה בעוד 10 דקות מבוזבזות.

ולבסוף ההגעה המיוחלת לב"ש צפון. מי היה מאמין שהנסיעה הזו תסתיים.

סה"כ הגעה הביתה לאחר הטרמפ ב 22:20. כלומר , סה"כ שעתיים וארבעים דקות נסיעה.

מרשים למדי ,בהנתן שהנסיעה צריכה לארוך שעה וחצי.

תחנת להבים , אני עוד אנקום,

איש הרכבות.