רק עוד סיפור אחד ודי

יש לי ספקות חזקות בנוגע ליכולת שלי לעשות זאת,

אבל אני עדיין חייבת להלחם.

אני לא יכולה לבזבז את ההקרבות שכולם עשו עד עכשיו.

כשלראשונה הבנתי את זה,

כשלראשונה קילבתי את המוות שלי,

העולם השתנה בין רגע.

זאת הייתה הרגשה חדשה לגמרי.

הייתי צריכה משהו כזה בשביל

שעיניי סוף סוף הפתחו.

לפני, פשוט סגרתי את עצמי

כך שלא יכולתי לראות

כך שלא אצטרך לשמוע.

מה עשיתי כל הזמן הזה?