הריק הזה שנקרא חיים

קראתי פוסט עליי. פוסט שנכתב מזמן. זה מוזר לי שהמציאות יכולה להתערבב עם העולם הפנימי שלי כאן. הסכמת שאני אקרא מי אתה ולא רציתי לתת לך לקרוא אותי. שפכתי פה כל כך הרבה דברים שאף אחד לא יודע עליי ועכשיו לתת למישהו מבחוץ לדעת הכל. מעכשיו, לחשוב כל פעם כשאכתוב שיש מי שקורא, מישהו אמיתי.

אם הגעת לכאן, אז תדע שאני סומכת עלייך וזה בסדר שאתה קורא, אני רק מבקשת לדעת אם כן. אחרי שקראתי את הפוסט עליי, אני חושבת שאולי זה דווקא יעשה לך טוב לראות שגם אני פגיעה ולא רק פוגעת, שאני בעצם שברירית מאוד. המסקנה העיקרית של המגיבים לפוסט שלך הייתה כי "נשים הן השטן". זה צבט לי בלב, אפילו שאתה לא אמרת מילה רעה אחת עליי.