הריק הזה שנקרא חיים

אני לא רוצה להשמע בכיינית אז אני לא אספר שיש לי יותר מדי בגדים, יש לי מעט מדי ארון. אני מודה, אני אוהבת בגדים, אני לא כל כך אוהבת לקנות, אני ממש שונאת להסתובב, לחפש, למדוד, אבל אני אוהבת להניח חולצה חדשה בארון, או לקבל מחברה את הג'ינס שכבר קצת קטן עליה, שלא הייתי קונה לעצמי לעולם כי הוא ממש יקר, ואני ממש לא אוהבת להפרד מהבגדים שלי. יש לי מכנסי "למקרה שאני אעלה שלושה קילו" וחולצת "קילו אחד פחות", נעלי "אני אלמד להתמודד עם עקבים" וחצאית "כשאני אקנה מגפיים תואמים". יש לי בגדים "למשרד" ואני מובטלת, שמלות שלא היו מביישות נשף מתחילת המאה הקודמת של אצולה מזרח אירופאית ומעילים שהולמים את מזג האוויר בחבל סיביר.

אז למה אני כותבת על הנושא פוסט שנודף ממנו ניחוח של תלונה? כי יש כזה דבר יותר מדי בגדים. האופציות והשילובים האינסופיים שאני יכולה למצות מארוני (הפצפון!) לא זוכים להכרה ולביטוי כשאני משתמשת רק בארבעה זוגות מכנסיים וכעשר חולצות שנמצאים תמיד בקדמת הארון ובגובה העיניים. התחלתי לעשות סדר והתעייפתי. טוב, עד הקיץ אני בטוח אשתלט על הארון הארור הזה..

אני מבינה עכשיו למה אני מתעסקת בבגדים שלי- השביתה מחרפנת!! קראתי עכשיו 200 תגובות בYNET על הפגנת המרצים מיום שבת. אני חושבת שאני כבר מעדיפה שיבטלו את הסמסטר הארור הזה, מאשר לדחוס עכשיו את כולו בעשרה שבועות לחוצים ולהבחן תוך כדי לימודים. לפי מה שהבנתי, תכנית המגירה של האוניברסיטאות היא לבחון על קורסים שנלמדו תוך כדי הסמסטר הנוכחי "המחודש" ולערוך רק את מועדי א' של הסמסטר ה"מחודש" תוך כדי הפסקת לימודים, ככה שמועדי ב' יתנהלו במהלך הסמסטר הבא שיתנהל לו לתוך הקיץ. כלומר, תווצר מן תקופת מבחנים ארוכה שכזו תוך כדי לימודים..

תכננתי לי כל מיני תכניות לשנה הבאה ועכשיו אני מתבאסת כל כך לבזבז עוד שנה מהחיים ועוד באוניברסיטה הזו שכבר די נמאס לי ממנה. שנה מהחיים!  אולי עדיף לי כבר לוותר על התואר..

טוב, אין לי באמת מה לכתוב פה, UC המיואשת לחלוטין מהאקדמיה.