אני והפסיכולוגית (היא לא באמת פסיכולוגית אלא חברה טובה שיודעת להקשיב ולנתח ולטחון איתי למוות סיפורי בנות) יושבות על הספה, ומנסות להסביר.
"היא בחורה מגעילה, איך אתה לא רואה את זה? היא פשוט גבר מרגיז. כשלה בתפקידה כאישה!!".
"אני חושב שאני יודע במה מדובר" אומר לנו הבחור, לצורך הדיון נקרא לו "הבוק" (מי אמר שונאת גברים?!), "אתן מקנאות".
"מקנאות?!?!?" אני קופצת, "במה יש לנו לקנא, שתי בנות יפות, חכמות ומקסימות כמונו? ועוד בה..".
"RRR.." הוא מיילל, מסמל קט-פייט.
פסיכו' נחלצת לעזרתי, "היא תמיד חייבת להראות שהיא יודעת הכי הרבה על כלי נשק וכל מיני דיבורים של בנים כאלו".
"היא הייתה מש"קית קליעה", הוא מציין בחיוך.
"היא תמיד יורדת על הבחורה בחברה מעורבת של בנים ובנות, ועוד בנחמדות, כאילו היא לא באמת ביץ'", אני מנסה לשווא.
"מה? לא נראה לי.. לא שמתי לב לזה". טוב, ברור, כי אתה גבר!!
"היא בחורה כזאת שיודעת שבנות לא יאהבו, והיא פשוט בכוונה מנסה שלא להתחבב עלינו, שלא לדבר על להשניא.. " פסיכו' לא מתייאשת.
"טוב, אתן מפתחות כאן תיאוריות קשר מרחיקות לכת. עזבו את הבחורה המסכנה בשקט".
אבל אני הרגשתי שלי יש את המפתח לבעיה: "היא מרגיזה אותנו כי היא מחפשת בחברתם של בנים ולא נחמדה לבנות. היא לא יודעת איך להסתדר עם בנות והיא מנסה להשתחל לmale bonding שלכם, לאחווה הגברית. אבל יש גם אחווה נשית, כמו שלי יש עם פסיכו' (מחבקת את פסיכו') והיא קיימת בין הרבה בנות, והייתה יכולה לשגשג ולפרוח הרבה יותר לולא היו בנות מנסות להשתחרר מ"כבלי" הנשיות ולהכנס למועדון הגברי שלא שייך להן. בנות שכמותה מנפחות את יוקרתו של מועדון האחווה הגברית ומחלישות את המועדון הנשי. היא בעצם הורסת לנו!".
סיימתי את המונולוג שלי ופניהם של פסיכו' ובוק הביעו תדהמה, כאילו אמרו 'מה היא מקשקשת?'.
פעם גם אני לא הבנתי בנות. קשה להבין אותנו, אנחנו מורכבות, מניפולטיביות ופועלות לפי מגוון רחב יותר של רגשות. לעומת זאת, חבורה גברית היא די פשוטה, מאחר והיא מורכבת מאוסף של בוקיקים מצויים. אני לא מתכוונת לומר שאין רווח מידידות בין המינים, להיפך. אבל הרווח מחברות בתוך קבוצת המין גדול בהרבה, לדעתי. האחד לא יכול להיות תחליף לשני.
תמיד שומעים את הבנות האלו שטוענות "אני יותר טיפוס של בנים", אני חושבת שמאחורי זה מתחבא המשפט "אני מפחדת מבנות, הן פשוט יותר מדי בשבילי".
ובקשר לבחורה, שיהיה לה לבריאות. סתם ביץ'. 
לפני כמה ימים חלמתי שהבלוג שלי נחשף, ובחלום זה לא הפריע לי כל כך והצלחתי להשלים עם כך שכל מי שמכיר אותי יוכל לקרוא אותי מתי שירצה. כשהתעוררתי נבהלתי. מאוחר יותר, חברה שלי השמיעה לי שיר שאחותה משוגעת עליו, והמחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה שהיא יודעת מהבלוג וצוחקת עליי. אבל לא. ניתן להבין מדוע חשבתי ככה:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
