הריק הזה שנקרא חיים

אני נכנסת לחדרו, שחומם מראש בשבילי. הוא יושב ומתעסק בענייניו ואני מתחילה להתפשט, לא מבזבזת זמן, עד שזכיתי לקצת ממנו. אני קוראת לו שיבוא אליי, הוא נשאר לבוש. בהתחלה הוא רק מתבונן, ואני חושבת לעצמי כמה סקס-אפיל נוטף מפניו, הלובשים הבעה רצינית ועניינית גם כעת. אני מדמיינת לעצמי את גופו בערום, בטח יפה. הוא מדבר אליי ונוגע בי, בבטן, אבל לא כמו שאני אוהבת, אלא בנוקשות. ידו מתקרבת לאיבר שלי ואני מבחינה בטבעת הזהב שלו ומתאכזבת. הוא מחדיר אליי אצבעות ואני נרטבת, קודם נרתעת מעט ואז מרפה ומתמסרת. אני רואה אותנו ככה לנצח, כאשר הידיים שלו בתוכי והוא מרגיש אותי מבפנים.

אני אוהבת את הגניקולוג שלי.