אני בסופר גדול ואני לא יודעת מה אני מחפשת. אני מסתובבת עם שקית קטנה ומעט מוצרים שכבר לקחתי בתוכה, מנשנשת אגוזים מהבופה (דבר שאני לעולם לא עושה) ומסתובבת בין המדפים הגבוהים. הם כל כך גדולים וכל המוצרים גדולים ואני לא מזהה אף אחד מהם. מגיע אוטובוס, כן, בתוך הסופר, ואני עולה עליו, למרות שאין לי מושג לאן הוא ייקח אותי. שנייה לאחר מכן אני מוצאת את עצמי על גג האוטובוס, שוכבת על הבטן ואוחזת בשני צידיו עם ידיי (בחלום זה היה אפשרי), דלתות הסופר הגדולות נפתחות והאוטובוס יוצא מהסופר, אבל עוד לא שילמתי על המוצרים שבשקית ואני מצפצפת כשאני יוצאת. האוטובוס חונה בחוץ והמאבטח רץ אליו, כולם מסתכלים עליי בתדהמה, הם חושבים שגנבתי.
"עכשיו אני אשאל אותך שאלה Una Chica, מה את חושבת שהחלום אומר?"
"טוב, אז האגוזים שאכלתי זה כי הייתי רעבה בזמן החלום. וגם, יכול להיות שקשה לי (ואלוהים נותן אגוזים..). הסופר הגדול על כל אפשרויותיו והמוצרים הגדולים, מסמלים את העולם הגדול עליי. אני ילדה קטנה בעולם של גדולים".
הוא מהנהן ואני ממשיכה.
"האוטובוס הוא חוסר השליטה שאני חשה בחיי, אני לא מצליחה להוביל את עצמי ונסחפת. וסוף החלום הוא התחושה שלי שאני לא מובנת, שאף אחד לא רואה אותי איך שאני".
הוא ממשיך להנהן, אולי מחכה שאני אגיע לתובנות נוספות.
'ועכשיו אני אשאל אותך שאלה, ד"ר נכבד', אני מדמיינת לעצמי טון דיבור של תוכחה, 'למה אתה חושב שאני משלמת לך 350 ₪ לשעה?..".