סך הכל רציתי לשתות קפה בשקט, אבל המוכר היה חייב להיות כל כך מגעיל ולהרוס לי את הקליימקס היומי שלי. לפעמים אני תוהה למה אנשים מסוימים לא נחמדים אליי. כבר אמרו לי שברושם ראשוני אני לא מצטיינת. יש מי שחשבו שאני מתנשאת, ביץ', רעה, אחת שמצליחה לסובב את כל העולם לפי גחמותיה. יש כאלו שרואים בי מטרה קלה- ילדה קטנה שאפשר להתייחס אליה בהתנשאות ובזלזול.
נשים הן לרוב מגוונות יותר בדעותיהן, גברים נוטים להשתייך לקבוצה השנייה. ביצ'יות, עבורם, אינה תכונה שלילית. ולפעמים, כך נדמה לי, הם פשוט מרשים לעצמם להתייחס אלי כך רק כי אני בחורה. ברגעים אלו, כמו אותו היום שרציתי את מנת הקפאין הראשונה והחשובה ביותר שלי, אני תוהה האם מדובר בבחור מרושע שמחפש מישהי כמוני להרגיש גדול וחזק לידה, או שאולי הוא סתם שוביניסט. הרי ברור שאם הייתי גבר מפותח, המתנשא לגובה שני מטרים ומעוטר שרירים הוא היה שותק. אבל אולי היה מספיק לו רק הייתי גבר בשביל לזכות בשתיקתו? מוזר, לפעמים אני מעדיפה בחורים סתם שוביניסטים.