אני ערומה, לחלוטין. מסביבי כולם לבושים. נראה לי שהם לא מתרגשים מהעירום שלי. אני יושבת ולצדי טליה, בחורה רעה וקנאית מימי בית הספר, כשעוד הייתי מסתובבת עם חבורה של בנות. עכשיו היא נחמדה אלי, ונראה לי שהיא לא כל כך נוראה אחרי הכל. אדר מצטרפת ומתיישבת מצידי השני. אנחנו צוחקות ומתחבקות.
החדר גדול ולבן, לבן מסנוור. אנחנו יושבות על כסאות תלמידים, קטנים כאלו, ולמרות שאני מרגישה ענקית הכסא מכיל אותי ואת כל הטוסיק שלי בשלמותו. מסביבנו עוד אנשים, רובם מבוגרים. מולנו במה נמוכה מאולתרת ועליה מתחיל מופע. כמה זקנים וזקנות צוהלים שרים ורוקדים. האווירה שמחה אבל אנשים עוזבים והחדר מתרוקן בהדרגה, עד שמלבדנו נותרים עוד מספר צופים בודדים.
אני משלבת רגל על רגל ומוחאת כפיים ואז שמה לב שהבטן שלי בולטת וגדולה, אני מנסה להתכווץ מעט, להסתתר ורק אז מתוודעת למלא עירומי, אני מנסה לחסות את החזה אבל הוא ממשיך להציץ, הגוף שלי גדול מדי בשביל להסתיר אותו עם שתי ידיי בלבד. אדר וטליה שמחות, מוחאות כפיים, אני צוחקת אבל גם נבוכה..
השעון מצלצל. רגע, לא הספקתי לערוך עוד את החלום. אני לא יכולה להתעורר עכשיו, עוד אין לו משמעות.. עכשיו איך אני אבין מה לעזאזל קרה פה??
למישהו יש רעיון?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
