הריק הזה שנקרא חיים

גם כשאני ממש שיכורה, והופכת את המשקה על הרצפה, ושוברת את הכוס, גם אז אני מצליחה לבקש מהברמן שימזוג אחד חדש. וכשהיא נופלת ברישול על הטוסיק, אני אוספת אותה ולוחשת "לא נורא, אף אחד לא שם לב" (למרות שכולם ראו ונדהמו). וכשמגיע החשבון כל חושיי מתחדדים, ואני אומרת כמה לגהץ ומחשבת כמה אשאיר לטיפ, במזומן. וכשאת מספרת לי מה את מרגישה, ואומרת שקבעת תור לרופא אני מתפללת שהוא יגיד שזה לא זה. כי את צעירה, ויפה ויש לך את החזה הכי יפה שיכול להיות לבחורה.