לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הריק הזה שנקרא חיים



Avatarכינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

הפרטים הקטנים


אני שונאת

אגודות סטודנטים

מכנסיים תחובים למגפיים

נעמה מהישרדות

 

אני אוהבת כש

אני פותחת את דלת המכונה וריח הכביסה הנקייה מכה בי (זה גם רמז לכך שהלילה אוכל לישון עם גרביים..)

שומרים לי מקום טוב בשיעור

קוראים קבועים שלי מגיבים ברצינות, או בצחוק..

 

אני מאוימת מ

בנים יפים יותר ממני

אנשים שמצליחים לומר לי משהו מרושע בפומבי וגורמים לזה להישמע כבדיחה

מזכירות מחלקה למיניהן

 

אני בזה ל

בלוגריות שכותבות רק כמה הן יפות, חכמות, מוכשרות ומרוצות מעצמן

בלוגרים שכותבים רק כמה הם מזיינים בלי סוף ומקבלים אח"כ מכתבי תודה

רשימות אני אוהב / אני שונא בבלוגים

 

נכתב על ידי , 29/1/2008 19:22  
76 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על ספת הפסיכולוג


אני בסופר גדול ואני לא יודעת מה אני מחפשת. אני מסתובבת עם שקית קטנה ומעט מוצרים שכבר לקחתי בתוכה, מנשנשת אגוזים מהבופה (דבר שאני לעולם לא עושה) ומסתובבת בין המדפים הגבוהים. הם כל כך גדולים וכל המוצרים גדולים ואני לא מזהה אף אחד מהם. מגיע אוטובוס, כן, בתוך הסופר, ואני עולה עליו, למרות שאין לי מושג לאן הוא ייקח אותי. שנייה לאחר מכן אני מוצאת את עצמי על גג האוטובוס, שוכבת על הבטן ואוחזת בשני צידיו עם ידיי (בחלום זה היה אפשרי), דלתות הסופר הגדולות נפתחות והאוטובוס יוצא מהסופר, אבל עוד לא שילמתי על המוצרים שבשקית ואני מצפצפת כשאני יוצאת. האוטובוס חונה בחוץ והמאבטח רץ אליו, כולם מסתכלים עליי בתדהמה, הם חושבים שגנבתי.

 

"עכשיו אני אשאל אותך שאלה Una Chica, מה את חושבת שהחלום אומר?"

"טוב, אז האגוזים שאכלתי זה כי הייתי רעבה בזמן החלום. וגם, יכול להיות שקשה לי (ואלוהים נותן אגוזים..). הסופר הגדול על כל אפשרויותיו והמוצרים הגדולים, מסמלים את העולם הגדול עליי. אני ילדה קטנה בעולם של גדולים".

הוא מהנהן ואני ממשיכה.

"האוטובוס הוא חוסר השליטה שאני חשה בחיי, אני לא מצליחה להוביל את עצמי ונסחפת. וסוף החלום הוא התחושה שלי שאני לא מובנת, שאף אחד לא רואה אותי איך שאני".

הוא ממשיך להנהן, אולי מחכה שאני אגיע לתובנות נוספות.

'ועכשיו אני אשאל אותך שאלה, ד"ר נכבד', אני מדמיינת לעצמי טון דיבור של תוכחה, 'למה אתה חושב שאני משלמת לך 350 ₪ לשעה?..".

נכתב על ידי , 27/1/2008 02:17  
65 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השרדות- גרסת המלצר


הזמנתי חצי גינס. הוא הסתובב וראיתי את הטוסיק הקטן והמטריף שלו מתרחק ממני לעבר המטבח. יש משהו מאוד סקסי בבחור שמפנק אותי ככה, מגיש לי אלכוהול, שואל אותי אם אני צריכה עוד משהו. מסביב לשולחן, אנחנו בינתיים מדברים על ענייני היום-יום, לימודים, עבודה. הוא חוזר, מניח את הכוס על השולחן ובוחן אותי. כן, ממש בוחן. אני לא נשארת חייבת ומלטפת אותו במבט רעב, החולצה השחורה קצת צמודה לגופו השרירי, על חגורתו תפוסה מגבת מטבח שלא הייתי מתנגדת להחליף איתה תפקידים. מבחינתי, היא תשב לשתות ואני אצמד לג'ינס הזה, שמסתיר את כל מה שאני רוצה לגלות. הוא מביא אל השולחן משקאות נוספים ונדמה לי שהוא מתמקד בי. הערב מתחמם, אנחנו שותים, מתחממים, מסמיקים, צוחקים.. אני רואה אותו עומד ליד הבר ומתבונן.. כן, בי! הוא ממש מסתכל עליי!!

סוף הערב, מזמינים חשבון.. הוא ניגש אלינו עם החשבון, מניח אותו על השולחן, ופונה אלי.. אני מתמתחת מעט, להראות גבוהה יותר אולי, להבליט קצת את המחשוף..

"תגידי, לא למדת בתיכון UC High?"

"כן.."

"אז משם את מוכרת לי!!"

"בן כמה אתה?"

"28"

"אהה.. אז למדת עם אחותי.. צ'יקה גראנדה.."

"ברור, היה לנו גם איזה קטע בחטיבה.."


בחוץ התחילו איתי כמה שיכורים שטענו שהם משבט סבאנה, ושג'יבארו תכף מצטרפים אליהם למסיבה סוף בדירה המעופשת של אחד מהם..

 

נכתב על ידי , 24/1/2008 02:55  
52 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUna Chica אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Una Chica ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)