ושנינו יודעים שזה לא אמיתי, ושנינו יודעים שהוא עוזב. ושנינו יודעים שזה ממילא לא ריאלי, כי אם נתראה זה יהיה רק בקיץ. ואני מנסה להסביר לו שהכל יראה לנו כמו שטות רחוקה כשנשב על החוף בחיפה, וניזכר איך לפני חצי שנה עוד חפרנו בשלג כדי שנוכל לצאת מהבית שלי. והוא מחייך, ואני מחייכת, ואני מנסה להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שישבתי ככה סתם עם בחור (ועוד חתיך) ובמשך 36 שעות לא יצאנו מהדירה שלי, וזה היה כל כך טבעי וכל כך נוח. ואני מנסה להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהייתי עם בחור (ועוד חתיך) במשך 36 שעות בלי ששכבנו.
ואני מנסה לחשוב האם שיקרת לי כל השנים. כל השנים שאמרת, שאני כזו מוצלחת ושבנים כאלה טיפשים, ושאם אני רק באמת ארצה סקס סתמי וחסר משמעות- אז לא תהיה לי שום בעיה. ואני יושבת עם הבחור (החתיך, כבר ציינתי?) על הספה, אחרי שני בקבוקי יין, וכל כך חם בדירה למרות שבחוץ יש מינוס 5 (פרנהייט), ותוהה ביני לבין עצמי אם אני רוצה סקס סתמי וחסר משמעות. הרי שנינו יודעים שזה לא אמיתי, ושנינו יודעים שהוא עוזב.
ואני מסיימת לתהות, ומגיעה למסקנה שפאק איט, ובגילי המופלג הגיע הזמן להתנסות במה שאתם הצעירים קוראים "סטוץ", ומניחה בצד את העובדה שזה ממילא לא ריאלי, ואם נתראה, זה יהיה רק בקיץ. והוא דווקא זה שיוזם, ומנשק לי את הצוואר (כוס אמק, איך הוא ידע?), והרים של קרח בתוכי בין רגע נמסים (הרשתי לעצמי לשנות קצת את המילים). ואני תוהה מתי הרגשתי כאלה זרמים בעמוד השידרה, ומחליטה שבאמת פאק איט (או פאק מי) באמת כבר עבר מספיק זמן מאז אותו שיברון לב. והבחור (עדין חתיך) מפסיק לרגע ואני תופסת יוזמה ומנשקת אותו. והנשיקה בהתחלה לא זורמת כמו שצריך, אבל הוא דווקא מתאושש במהרה, וזה הופך להיות כל כך מוכר וכל כך נוח. ופתאום, זה יותר מדי מוכר ויותר מדי נוח. ופתאום אנחנו שוכבים על הספה מחובקים בכפיות ואני תוהה מה פיספסתי. ואני חושבת שהבחור שכח לגמרי שבין המשחק המקדים ולבין הכירבולים של אחר כך, יש את האמצע הנחמד הזה. והבחור מסתכל עלי ושואל אם אני כועסת שהוא הפסיק, ואני מנסה לזייף את הפרצוף הכי "זורם" שלי ואומרת שמה פתאום כועסת ואני הרי מבינה, כי הרי הוא עוזב, וזה לא ריאלי, ויש גם עוד את הבחורה ההיא שהוא יצא איתה אבל זה כבר לא, אבל עדין הוא לא מרגיש בנוח להמשיך הלאה. ואני נורא מבינה, ולמרות שאני נורא מבינה- אני גם נזכרת במה שתמיד אמרת לי- שבנים הם כאלה טיפשים ואם אני רק רוצה סקס סתמי וחסר משמעות... ואז אני קמה מהספה ואומרת לו שאני הולכת למיטה שלי והוא מוזמן להצטרף. ואחרי כמה דקות הוא באמת מצטרף, ונכנס למיטה ומחבק אותי, ושוב מנשק לי את הצוואר (ג'יזס, אני כזו קלה לפעמים), ואנחנו כבר הפעם רצינים, ואנחנו הפעם כבר חצי ערומים, ואני אומרת לעצמי שהפעם אני זורמת, והפעם אני מתגברת על המעצורים האלו, וזה מרגיש כל כך בסדר, וכל כך נוח.
ואז הבחור (שמרגע לרגע הופך לפחות חתיך) מפסיק שוב, ואומר שהוא באמת לא יכול כי... וגם בגלל... ואסור שנשכח ש.... ואני כבר לא מקשיבה. ואני כבר איבדתי את כל אמונתי במין הגברי. ואני כבר מקימה בראש שלי עמותות לביטול הבחורים שהפכו להיות כוסיות, וחושבת שאתה בטח תהיה הראשון שיחתום. והבחור (שכרגע הוא כבר פשוט מכוער) ממשיך לקשקש משהו על רגשות ושהוא מרגיש שהוא מנצל אותי (תנצל אותי! פליז פליז תנצל אותי!), ובגלל שהכל באנגלית אני בכלל עוד מרגישה שאני נמצאת בסצינה של סרט בנות סוג ד'. ורק הפעם אני בתפקיד הבחור, ואני מנסה לשדל את ה"בחורה" שלידי שלפעמים סקס זה רק סקס, ומה זה משנה ממילא כי... וגם בגלל... ואפשר לשכוח לרגע ש...
והבחור אומר שהוא לא רוצה סקס. והוא רק רוצה שנמשיך לשכב ככה אחד ליד השני, חצי ערומים, אבל בכפיות. ואני חושבת לעצמי, שהיה לי כבר פור פליי, וגם כפיות זה נחמד. ונורא קל לי להרדם מחובקת איתו, בתחתונים, ולדמיין שפעם לסיפורים שלי גם היה אמצע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
