אני אתחיל עם הנושא שזיעזע אותי.
שהיום התחברתי מחדש לישרא וראיתי את ההודעה הזו שהמקום הזה בסכנת סגירה. אני בטוחה שעוד הרבה יסכימו איתי שאנחנו לא נותנים לדבר הזה לקרות וכמובן שאם צריך עזרה כולנו צריכים להתגייס ביחד.
אני חושבת שאני לא היחידה שכותבת פה מספר שנים, ואחרי מספר שנים הבלוג והקהילה פה נהיית יותר ויותר חשובה להם. גם אנשים שחדשים פה יחסית יש הזכות לפרוק לתעד את החיים והתקופות היפות והפחות יפות בחיים שלהם.
ישראבלוג זה מקום מדהים בשבילי, בו לומדים להתעניין גם באנשים אחרים ולא רק בעצמך. הקהילה פה תומכת ומדהימה.
אני דיי חושבת שמהתחלה בחרתי לא להיות אנונימית. למרות שבתחילת הכתיבה שלי פה לא ממש שמתי תמונות שלי. לא אהבתי להצתלם בכלל והבטחון העצמי שלי היה ברצפה. עכשיו רוב הפוסטים שלי הם בעיקר תמונות ואני לא נוהגת לדבר פה יותר מדי על דעות שלי לפרוק לכם על דברים אישיים. אפשר להגיד שרוב הדברים שאני רושמת הם דיי שטחיים ורדודים, אבל מה לעשות אני לא מהאנשים האלה שאוהבים לכתוב ולהביע דעה על כל דבר.
אני לא מחשיבה את הבלוג הזה לבלוג מוצלח מבחינת כניסות ותגובות, למרות שהייתי רוצה לשאוף לזה. אבל זה לא מה שחשוב.אני פשוט נהנת לכתוב פה כל פעם מחדש וזה מה שעושה לי טוב.
אני לא יודעת אם יש לי פה קוראים קבועים. אשמח כמובן לשמוע אם כן.
אני נמצאת פה כמעט 7 שנים אני כותבת פה מאז סוף כיתה ה'.
סוף היסודי שלי מתועד פה. הטימטום והדברים המפגרים שיכולתי לרשום אז כל זה חלק מזיכרונות שלי שאני יכולה לחזור ולקרוא את זה ופשוט לצחוק על עצמי. זה אחלה חומר בידור ואני כל הזמן תוהה למה רשמתי את זה.
אבל חוץ מזה שזה מבדר ומפדח, זה חלק מזיכרון. הכל פה חלק מזיכרון. גם אם בתקופה הזו העלאתי הרבה תמונות של כל מיני שטויות שאהבתי זה גם חלק מזיכרון. זה אולי נראה סתמי אבל עכשיו כשאני מסתכלת על זה אני זוכרת אשכרה מה אהבתי באותו תקופה.
הצטרפתי לפה בזכות חברה, באותה תקופה היינו שכנות והחברות הכי טובות. כמובן שמאז כבר איבדנו את הקשר ועכשיו אם אנחנו רואות אחת את השנייה יש איזה שיחה קצרה של 1-2 דק' ואנחנו ממשיכות בחיינו.
אני יכולה להגדיר את עצמי באותה תקופה כילדה מפגרת , באותה תקופה כולם חיפשו להגדיר את עצמם בחברה ואני רציתי להשתייך לקבוצת הפריקים ( חשוב לציין שלא ממש הייתי נראת ככה ולא הייתי מאיזה ילדי הסנטר, זו הייתה יותר שאיפה בכיוון של המראה). אותה חברה הייתה 2 שכבות מעליי והייתי פשוט נדבקת לחברות שלהם ומחקה אותם.
אני שמחה שהתקופה הזו נגמרה, הגישה לחיים שלי הייתה פשוט דפוקה החלטתי להרחיק את כל האנשים שלא נכנסים להגדרת ה''פריקים'' מהחיים שלי והשארתי מספר מצומצם של חברות מהשכבה. 2 מהם אני עדיין שומרת איתם על קשר ואנחנו עדיין חברות מאוד טובות.
אני לא יחפור פה יותר מדי. גם יצא לי פרוק פה ושם. היו לי סיטואציות שלא רציתי לדבר עם אף אחד וישרא היה המקום.האנשים פה תמיד תומכים, חלקם גם ביקורתיים שזה לא דבר רע. אני תמיד אשמח לביקורות טובות ורעות.
ובכאן אסיים כי אם אמשיך לכתוב זה לא ייגמר.
עכשיו כשאני חושבת על זה רשמתי את זה בצורה דיי מבאסת, כאילו אני כבר מוכנה נפשית לסגירה הזו ומסכמת הכל. אבל לא
לא היה לי הרבה זמן יחסית עדכון נורמלי ואני רוצה להמשיך בעדכונים.
כבר הספקתי טיפה לשכוח ואחרי מה שכתבתי אין לי הרבה מה להוסיף.
קיבלתי סוף סוף שאלון העדפות מהצה''ל ואת כל התפקידים הכי נחותים שיכולים לתת, נתנו לי. טוב לא נורא זה לא שציפיתי שאני יעשה איזה משהו משמעותי יותר מדי. אבל תמיד יש בראש את השאיפות ההתחלתיות שרציתי ללכת לעוקץ ולהיות מאלפת כלבים.
ככל הנראה לעוקץ אני לא יגיע ומאלפת כלבים אני לא יהיה. צה''ל נותן כמובן עדיפות לתפקיד הזה לגברים מאשר נשים.
אני אפילו לא יודעת לאיזה כיוון אני רוצה ללכת. נשארו לי עוד כמה חודשים ספורים לגיוס וזהו אני רכוש צה''ל.
והנה נסגרת לה עוד תקופה של לימודים ונכנסת תקופה חדשה לחיים.
תמונה אחת מהתערוכה
אני באה לבצפר עכשיו כל הזמן לאיזה שעתיים - ארבע. כבר רואה את הסוף. את לימודי המגמה שלי כבר סיימתי. ביום שני הייתה התערוכה שעליה אני רוצה לדבר בפוסט הבא. שבו אני גם יציג את פרויקט הגמר שלי.
סיימתי ללמוד בימי חמישי ולאט לאט מצמצמים עוד ועוד שיעורים.
אתמול נסעתי לחברה בכרמיאל עם השוברים של צה''ל . הזימון היה לאורט בראודה אבל ממש לא הייתי בעניין ולפעמים כשמקבלים משהו בחינם צריך לנצל D:
יום רביעי הצתלמנו שוב ללספר מחזור בפעם השנייה. אנחנו הכיתה שהצתלמה ראשונה וברקע היה לנו צבע אפור.כיתות אחרות הצתלמו ברקע כחול אז החליטו שעכשיו כולם צריכים להצתלם ברקע הכחול -_-
טימטום למה הם שינו את הרקע מלכתחילה. חוץ מזה התצלמנו גם לצילומים הכיתתים והחלטנו לעשות מלחמת צבע. נושא לא כזה מקורי אבל היה כיף. הספוג שלי באמבטיה גם שינה צבע ונהרסה לי החזיה הכי אהובה עליי באסה ><
אחרי כל הצילומים היה צריך לנקות , חבל זה היה יפה ככה.
דוגמן הבית
שבת שלום!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
