לפני שבועיים הייתי בסוג של דיכאון שאני נתקעת בבית ולא כמעט כלום. הרגשתי כאילו אינלי שום דבר משמעותי לעשות עם החיים שלי ואני סתם תופסת מקום באוויר.
שמחה להגיד שזה עבר. התרגלתי פשוט לנצל את רוב הימים בבית ואני מתחילה יותר להשקיע לעשות כל יום הליכות וכחיטוב. גם אם לא יוצא כל יום אז לפחות 3 פעמים בשבוע שזה גם לא רע.
כבר מתחילה להתארגן לצבא. קניתי כבר מלא חולצות לבנות וגרביים. אמא הזמינה לי שעון שאני עדיין לא יודעת איך הוא נראה ואני ממש לא אוהבת שהיא עושה דברים בלי לשאול אותי.
אני אשמח אם מישהו יכתוב פה מה עוד צריך לקראת הגיוס.
שמעתי שמישהי שאני מכירה עשתה קניות לצבא ב 3000 בשקל ואני חושבת לעצמי פשוט מה ולמה ?!
וזהו ישלי עוד שבועיים לאזרחות.
את ימי שישי העברתי בפאבים עם החבר והחברים שלו. שבת לפני שבועיים הייתי בים ואני מתבאסת שאינלי את ההזדמנות להיות כמה שיותר בים לפני שעוברת העונה. אבל יום שבת הזה אני והמשפחה נוסעים לבקר אצל אח שלי ולהכיר את המשפחה של חברה שלו.
הם עברו למשמר הירדן וכשזה תלוי באח שלי אין מצב שלא מטיילים בטבע וקופצים למים לשחות איפשהו :)
אח שלי אמר שכבר רואים אצלה בטן אבל חברה שלו כזאת רזה שגם כשהיא בהריון בקושי שמים לב חחחח
שבוע שעבר בקושי העברתי בבית וניצלתי את השבוע אצל החבר. מנסה כמה שיותר להתרחק מחוסר מעש הזה בבית ולנצל את הזמן לראות אותו כמה שיותר.
אני ממשיכה את הטיפולים אצל הפסיכולוג וחייבת להודות שאני נהנת מזה. פשוט כיף להפתח לאדם ולספר לו כל מיני דברים מהחיים בלי שאני ירגיש שהוא שופט אותי יותר מדי או יסתכל עליי בעין שונה. הכל טיפול אני מתחילה להבין לאט לאט דברים ולהבין מאיפה נובעות כל הבעיות.
אם מישהי או מישהו הלך כאן לפסיכולוג אני אשמח לדעת גם כמה זמן הוא הלך ואם זה עזר לו :)
יפה שלי כמה שהוא מתבגר :)
יום שבת בטיילת בעכו
מצחיק אותי איך הוא ישן
שישי
אני בפעילים O: אינלי מושג איך הגעתי לכאן אבל אני בטוחה שאני לא אהיה כן עוד הרבה זמן חחחחח
אח כמה שהפוסט הזה אופטימי בצורה מטורפת
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
