The Heart Never Lies

מיום שני שעבר עד שני הזה הייתי באבט''ש. שמו אותי לשמור במצל''ח בית שאן שזה בסיס משנה של הבסיס שלנו. בסיס נורא קטן ויש שם בקושי חיילים.

באמת שזה היה שבוע כל כך משעמם אבל לאט לאט התרגלתי לזה וזה נהיה פחות גרוע. אפילו בטירונות לא עשיתי שמירה וישר את השמירה הראשונה שלי עשיתי שם, כל יום 8 שעות.

השעות של השמירות שלי היו סבבה לגמרי נתנו לי לבחור בין שתי משמרות ואני בחרתי את זו שפחות תהפוך לי את שעות השינה.

חבילת הגלישה שלי בפלא התחילה ב 8 לחודש והספקתי כבר לסיים אותה עשר ימים אחרי שהתחילה. מרוב שלא היה מה לעשות. את רוב הזמן העברתי בשינה, אוכל וטלפון ומדי פעם ראיתי שם טלויזיה במועדון.

את השבוע הזה העברתי עם ילדה שהיא איתי בבסיס, שהיינו ביחד בטירונות ובקורס. ככה שיצא שהכרתי שם מישו אחד

אכלתי סופגניות כי זה בדיוק יצא על חנוכה והדלקנו חנוכיה והכל.

בשבת חבר שלי בא לבקר אותי לשעתיים בערך יחד עם ההורים. הם הביאו לי גם כמה דברים לנשנש והיה נורא נחמד. כל כך שמחתי לראות אותו

כל השבוע הזה כל כך הרגשתי בודדה. החברה הכי טובה שלי התגייסה באותו יום שהגעתי לשם לאבטש. בכלל הייתי אמורה לקחת חופש ביום הזה כי רציתי ללוות אותה וממש באסה שדפקו אותי ככה פתאום. שבועיים מראש דיברתי עם המפקד שלי שישים לי חופש ביום הזה  ואז כמה ימים לפני מודיעים לי על האבט'ש הזה.

תאמת כמה שאני מתלוננת והתלוננתי זה לא היה כל כך נורא. בטוחה שהשמנתי מלא כי אכלתי מלא מילקי ואוכל  שמטוגן במלא שמן

עכשיו לקחתי חופש כדי לנצל את כל ימי החופשה שלי עד סוף השנה. בנוסף אני יקח גם בנובי גוד.

שעד עכשיו כל כך ציפיתי לו ועכשיו אפילו אינלי כח להוציא את היולצ'קה החוצה ולקשט אותה. פשוט מרגישה שזה יהיה עוד נובי גוד מבאס כמו שנה שעברה. מרגישה לבד ובודדה. שכל האנשים שהיו איתי בחיים לאט לאט הולכים. בין אם זה החברה הכי טובה שאני לאט לאט פחות יותר רואה אותה וכל החברות שהיו לי. פשוט לא מספיק טובה לשמור על קשר עם אנשים ובלי ריבים בלי כלום הקשרים מתרחקים בלי ששמים לב..

יום שלישי אתמול, היה לנו סיור לעכו מהצבא. ציפית לסיור נורא משעמם. בהתחלה היה סבבה. המדריך שלנו היה מוזר ממש חחחח

עברנו ליד קבוצת תיירים ניגרים והם פשוט ממש התלהבו מאיתנו והתחילו לצלם אותנו. ביקשו להצתלם איתנו ופשוט לקחו כל חייל וחייל לתמונה חחח

הרגשתי אטרקציה תיירותית חחח. הם היו ממש חמודים והלכו עם כובעים של כריסמס. אחרי זה נכנסו לכלא העכו ומשם התחילו החפירות ורק חיכיתי שהטיול יגמר.

 הקפצות

 וזהו לבנתיים

אין הרבה חדש. חזרתי קצת לקשקש על דפים.

בזמן האחרון אני נמצאת הרבה עם החבר בין אם זה בסופשים ובין אם הוא נמצא בבית באמצע שבוע. אמא שלי נעלבת עליי כשאני נעלמת יותר מדי והיא בקושי רואה אותי. מספיק שאני יגיד לה שאני יביא אליו בחמישי ולא בשישי כבר היא מתחילה לעשות לי סיפורים.

מה הבעיה של ההורים להבין שאני לא רוצה להתקע כל הזמן  בבית ובאלי להיות עם החבר שלי.

גם אם אני יהיה איתו כמה ימים ברצף.

עוד מעט מתחלפת לה שנה חדשה ואני מחכה כבר לחגיגות. חושבת מה לקנות להורים שלי. יש הצעות ?

פעם ראשונה שלא הוציאו אותי לקו בבסיס, ונשארתי שם לבד לשבת. החלטתי לנצל תזמן בציור :)

וזהו עידכון קצרצר שכזה :)