אתמול התחלתי קורס נתיב אולי זה היה רק יום שבו עשיתי טופס טיולים אבל השגרה לבנתיים הולכת כל כך להשתנות. כל כך נמאס לי מהתקופה האחרונה בבסיס שאני חוזרת הביתה בשעות 8-9 בערב כי אני יוצאת לקווים ארוכים עם משאיות סמי או כל דבר אחר שגורם לי לחזור מאוחר. פשוט כל יום חוזרת מאוחר הביתה ומה שמעצבן שאצלי זה קבוע ואצל ספקים אחרים בבסיס זה פחות. המפקד שלי פשוט תופס עליי טרמפ שיותר קל לו להחזיר אותי הביתה מאשר ספקים אחרים. הרבה יגידו לי את בצבא והרבה עושים סגור מה את מתלוננת. אבל כן רשום ביציאות שלי יומיות ואני באה מנקודת הנחה שאני חוזרת כל יום הביתה ויוצאת בשעה 4 מהבסיס. אז אני גם תכננת דברים שהם חשובים לי.פיספסתי הרבה שיעורי נהיגה שקבעתי בגלל שלא הספקתי להגיע אליהם בזמן. אלה היומיות הכי לא יציבות ששמעתי עליהם. לא ראיתי באמת שמישהו שעושה יומיות יוצא בשעות כאלה מהבסיס או חוזר הביתה. ולא לא היה שום תרגיל או מלחמה שזה יחשב נורמלי ואז באמת אין לי מה לצפות ולהתאכזב.
אני מעדיפה לעשות חמשושים מאשר לחזור הביתה בשעות האלה.
התחלתי קורס נתיב ובחרתי לעשות סגור. זו החוויה לדעתי. באלי להכיר אנשים חדשים ואני ממש לא סוגרת את האופציה של הגיור. אבל כרגע זה לא מה שאני רוצה לעשות. אני עושה את הקורס בזכרון. הבנתי בכלל שנתגורר בבית מלון. אני לא צריכה להביא לא כרית לא מצעים כלום. נשמע ממש נחמד.
אשמח לשמוע מאנשים שעברו את הקורס הזה ואיך היה.עצותת
התחלתי את הקורס הזה עם הילדה שלפני חודש וקצת הייתה החברה הכי טובה שלי. הלכנו ביחד לכנס שמחנו שאולי נלך ביחד לנתיב. בקושי הייתי רואה אותה היא יוצאת פעם בשבועיים הביתה והייתי רואה אותה פעם בחודשיים. העדיפה להיות עם החבר שלה כל פעם ומתגוררת אצלו.
עכשיו אנחנו בכלל לא מדברות מאז שרבנו. בהתחלה הביאו לי רשימה של מי שיוצא לקורס הזה והיא לא הייתה רשומה. חשבתי שהיא לא תצא ושמחתי כי ידעתי שזה יהיה מצב ממש לא נעים. ככה היה פתאום ראיתי אותה העפנו אחת אל השנייה מבט של את לא שווה תמבט שלי.
לא חשבתי בכלל להשלים איתה, למרות שהיא זו שרבה איתי ונעלבה עליי, גם אני נעלבתי שהיא פשוט עשתה תבחירה שלה ובחרה בחבר שלה שהיא מכירה אותו כמה חודשים וזרקה חברות של 13 שנה לפח. עד כמה שזה נשמע ילדותי מהצד שלי כן זה ממש תיסכל אותי בסופו של דבר שהיא לא דיברה איתי אפילו. שמו אותנו באותו צוות שנעשה איתו את הטופס טיולים. זה אומר שלא רק שבהתחלה ראיתי אותה גם הייתי צריכה להיות איתה באותו צוות בסופו של דבר זה גרם לי להתרכך ופשוט לשלוח לה הודעה. היא התחברה שם לשתי בנות וקינאתי. הייתי לבד ראיתי חברות מהטירונות אבל הם היו בצוות אחר ובכלל הן מהמרכז ויעשו את הקורס בירושליים. אחרי כמה הודעות שניסיתי לדבר איתה אמרה שאין לה מה לדבר איתי ובזה נגמרה השיחה.
אני יודעת שזה נשמע ילדותי.אני יכולה לבוא בגישה ולהגיד אם זה ככה אז היא לא שווה תחברות שלנו וכאלה, אבל אין מה לעשות קינאתי וזה גם תיסכל אותי והרס לי תמצב רוח להתחיל את הקורס הזה שכל כך חיכיתי לו מאז תחילת השירות.
ושבוע ראשון אנחנו בכלל עושים יומיות מזכרון יעקב בכלל יצא פצצה כי זה קרוב לי לבית.
וככה תמונות מהתקופה האחרונה :
העגילים שחבר שלי הביא לי ליומולדת :)
החתול הזה הורג אותי לפעמים חחחחח
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
