כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

כבר שבוע עבר מאז השבת, שבוע שלםםם!!

ביום ראשון בצהריים שלחתי לעמית הודעה- פשוט הייתי חייבת..אמרתי לו שכל החודש היה פשוט מדהים ושהכרתי אותו לגמרי מחדש והוא אדם מאמי ומדריך מדהים ושאני ממש שמחה שהוא מדריך שלי בלה בלה בלה, וחיכיתי בלחץ 20 דקות עד שהוא ענה- הוא אמר שגם הוא הכיר מחדש את כולנו ושהחודש הזה ממש חסר לו עכשיו למרות כל הבעיות שהיו- והוא אפילו כתב "בינינו, בלעדיף פשוט לא היה תסי"ם. את עשית שם הכל!", ומזה שמחתי, למרות שזה לא כזה משהו גדול..

ביום רביעי היה לנו ערב כתה. זה אומר שוועדת כתה מכינה פעילות ונשארים לישון בבצפר עם סרטים ובלאגנים ושטויות. אז נשארתי בבצפר וחלק מהחברות שלי חזרו הביתה- ובערב כשהם הגיעו לבצפר, הם פשוט באסו אותי בטירוף: אחת מהן, שלא יודעת מה אני מרגישה כלפי עמית, ספרה לי שהם פגשו בתחנה את כל הבנים, פשוט את כולם- "אפילו את עמית המדריך שלכם עם העיניים התכלת המדהימות האלה"..כ"כ התבאסתי! כל השבוע חיכיתי לראות אותו, ובסוף- דווקא ביום שאני לא בהסעה הם פגשו אותו..

ביום חמישי, בדרך הביתה, ליז ישבה איתי ודברנו על חודש ארגון ועל התסי"ם והכל, ופתאום היא אמרה לי: "וואי שני את לא יודעת! דברתי עם עמית ואמרתי לו כזה 'שמעתי שדברת עם שני וזה' והוא אמר לי 'שני ילדה נ-ש-מ-ה! היא חניכה מאמי פשוט, אין! היא אמרה לי מזה דברים יפים, מזה ריגשה אותי'" ואני הסמקתי כל כך!! איזה כיף היה לשמוע את זה ממנה! זה ממש עשה לי הרגשה טובה לדעת שהוא שמח לקבל ת'הודעות האלה ושזה באמת מה שהוא חושב עליי..

באסההה בטירוף- אחרי כל הזמן שחיכיתי, עמית לא היה בשבת בכלל :(!!

ובכל זאת, הלכנו לסניף- שהיה ריק במיוחד (ככה זה תמיד שבוע אחרי שבת ארגון)- והיה רגיל, חסר כל ריגושים או אירועים מיוחדים..ואז, כששבת כבר כמעט יצאה, סיון ואני פגשנו את אחת הידידות של עמית (..):

 היא: איפה לירון?

אנחנו: בבית, למה?

היא: סתם..מה קורה?

אנחנו: בסדר..בואנה, איזה חלום מוזר היה לך עליה (החלום- לירון, עמית, הידידה שלו ואמא של לירון באוטובוס. עמית מזמין את לירון לצאת, אמא של לירון שומעת ולא מרשה לה יותר לבוא לסניף)!!

היא: כן! שיא המוזר! לא יודעת מאיפה זה בא לי!

אנחנו: ממש..ועוד מה הקשר בין לירון לעמית בקטע הזה!!

היא: אין, לירון שרופה עליו, שלא תסתיר בכלל!!

אנחנו: מה?! מה הקשר בכלל?! יש לה חבר, יא דפוקה! מי אמר את זה?

היא: אממ אנלא יכולה להגיד לך- לא אני!- אבל אמרו..לא הרבה אנשים אבל..אמרו לעמית שהיא שמה עליו וזה..

אנחנו: מה אתם שרוטים?! מה הקשר?!

היא: לא יודעת, ככה זה נראה..לא אני אמרתי לו!

המשפט הדפוק שלה הרס לי ת'ערב. ובאמת- לירון פשוט לא שמה על עמית, וגם אם כן- וואוו היא יודעת להסתיר את זה טוב!!

הידידה שלו הזאת מתערבת לו בחיים כל הזמן, ובא לי לפוצץ אותה כבר! סבבה, תהיה חברה הכי טבה שלו בעולם, אבל בקטע של יחסי חניך- מדריך אל תתערבי! את לא קשורה לזה, תביני כבר!!

כל מה שהיא אמרה גרם לי להגיע לשתי מחשבות עיקריות:

* אם אנשים אמרו את זה לעמית, זה יגרום לו לשים יותר על לירון, כי בצורה הכי הגיונית שיש- כשאומרים למישהו שמישהו אחר מחבב אותו, הוא ישר מתחיל יותר להתעניין ולהראות יותר יחס. רק זה חסר לי עכשיו יוו...

* אולי זה בכלל עמית שאמר לידידות שלו את זה, והן בכוונה עכשיו מנסות להתקרב ללירון (כמו ששמתי לב) כדי להוציא ממנה דברים על עמית..

אבל..לא, לא יכול להיות שעמית שם עליה. הם פשוט לא דברו כ"כ הרבה! אולי רק פעמיים שממש הייתה להם שיחה של יותר משנייה..בוא נגיד, שאיתי או עם סיוון יצא לו הרבה יותר לדבר..

זה הדבר האחרון שחסר לי עכשיו- שעמית ישים על לירון!

תמיד יש ת'בנות האלה מסביב שגורמות לי להרגיש כ"כ מאויימת וכ"כ חסרת בטחון כשאני לידן..הן לא עושות את בכוונה- אבל זה מה שהן משדרות, וכל הסביבה רואה את זה.

לירון היא אחת כזאת. אחת שמושכת תשומת לב וגונבת ת'הצגה מכולנו. פשוט משאירה אותנו מאחורה. לי, בכל אופן. יש מקרים שאני שמחה שהתרחקנו ושלא תמיד אנחנו יחד- עכשיו אנשים יוכלו להכיר גם קצת אותי, זו שתמיד עמדה ברקע, בלי להתבלט יותר מדי. אולי עכשיו, כשהיא לא תמיד בסביבה, הבטחון העצמי שלי יעלה, האמון שלי בעצמי ובכל הדברים הטובים שבי יתחזק.

להיות בחברה עם אנשים כאלה תמיד הרס בי חלקים, לאט ובקט. בלי לשים לב, אבדתי מעמד שהיה לי ביד, ובכל פעם שאדם כזה הגיע- נהרס בי עוד חלק, והשתניתי מבפנים באיטיות בלי לשים לב. רק כשהגעתי למצב קצוני, שאין ממנו מקום חזרה הסתכלתי אחורה ועכלתי כל מה שקרה. אבל אז כבר לא יכולתי לחזור לעבר, זה היה מאוחר מדי.

אם יתברר שעמית שם על לירון- אני אהרס. כל האמונה בניתי לעצמי מאז שהבנתי שאני אוהבת אותו- תתפרק. איכשהו הצלחתי לגרום לעצמי להאמין שאנחנו יכולים להיות ידידם טובים, יותר מאשר מדריך ןחניכה. אני לא אומרת שזה יקרה- אני פשוט רוצה להאמין שזה יקרה, ואפילו די מאמינה שזה יקרה.

אני יודעת שאם אני לא אתבייש ואראה את עצמי, אגרום לאנשים לדעת שאני פה- אני אוכל לעשות את זה, וזה רק יתרום לי לבטחון העצמי שלי.

מתי אני אראה אותך, מתי?! מתגעגת, חושבת, חולמת- אוהבת..

מלאך יפה שלי, אוהבת אותך כל כך!!

שיהיה לילה מדהים,

אני.