אנלא מבינה איך זה קרה פתאום, ולמה דווקא עכשיו!
לירון מנסה להתקרב אליי בחזרה..כנראה עכשיו היא רואה שדנה זה לא זוהר כל כך כמו שהיא חשבה שזה, אולי עכשיו היא רואה שהחברות ביניהן זה לא משהו להרבה זמן או משהו אמיתי מדי..וכמה שזה עושה לי הרגשה טובה בלב- אני לא אחזור להיות החברה הכי טובה שלה גם אם לה היא חותרת עכשיו, כי דייי!! 3-4 חודשים של דכאון וכעס ובלבול ודחייה וריבים והרגשת ניצול הספיקו לי לכל החיים, דוגרי! אני לא אשקר- אם היא תנסה להתקרב אליי, אני לא אתנגד ואתקרב אליה גם כן אבל במידה, ולהיות "חברות הכי טובות" זה לא יגיע..אולי במיוחד כי לירון השתנתה נ-ו-ר-א בכל התקופה הזאת שהיא הייתה עם דנה, ובעצם הגעתי למסקנה שאין לי עוד על מה לריב, כי לא את לירון של עכשיו אני רוצה בתור חברה- אלא את לירון של פעם, ואת זה אני לא אוכל להחזיר כי זו עבודה שלה עם עצמה..
וחוצמזה יש את סיון ומוריה..
הן עזרו לי מאוד השנה להתגבר על לירון והתקרבנו ברמות ממש!! יש בינינו הרבה אמון ואני סומכת עליהן בהכל ומרגישה בנוח איתם ופתוחה ממש. אני מפחדת שאם אני אתקרב ללירון- אפילו קצת, ולא במטרה של לחזור להיות כמו פעם- הן ייפגעו או יקחו את זה בתור בגידה או משהו..אבל פשוט אף פעם לא ידעתי אם להגיר את שלושתנו כ"חברות הכי טובות" משתי סיבות:
* כי שלישיה של חברות הכי טובות זה טיפונת מוזר נראה לי
* כי כשהתקרבתי אליהן הן כבר היו זוג של חברות טובות, וידעתי שיהיו ביניהן דברים שאני לא אהיה קשורה אליהם, אבל לא נפגעתי כי ידעתי למה אני נכנסת
אני בחיים לא אומר שהן לא חברות ממש ממש טובות שלי ושאני הכי סומכת עליהן עכשיו יותר מכולן- פשוט לא ידעתי אם החברות שלנו קבלה ת'הגדרה הזאת "הכי טובות", זה הכל..
דברנו על זה היום המון, וזה הגיע לריב ועצבים- ממש מיותר, אבל בכל זאת חשוב, כי אם לא מדברים על דברים כאלה הם רק נמרחים ומחמירים בסוף!
אני באמת לא יודעת מה לעשות! הן לוקחות את זה כאילו שברגע שהיא מתקרבת אליי- אני רצה אליה ועוזבת אותן לטובתה אחרי שאנחנו כבר ממש קרובות כזה, כאילו הן היו עדיפות שנייה כל הזמן הזה, וזה ממש כואב לי לחשוב שהן יחשבו עליי כזה דבר-> שנצלתי אותן. חס וחלילה , חס ושלוםם!!
סך הכל לירון עדיין חברה שלי וכשהיא מראה סימן שהיא רוצה להתקרב זה דווקא עושה הרגשה טובה על הלב, כי בתוך תוכי אני תמיד אתגעגע אליה- זה פשוט לא בולט עכשיו, ממש געגוע קטנטנן שכזה, אבל הוא שם. ואז לשמוע אותה אומרת "כשאני ושני היינו חברות הכי טובות היינו מדברות על הכל, היינו ממש פתוחות וזה. לא כמו עם דנה- רק בנים וכאלה", או לקבל ממנה הודעה באייסי לפני שבת, כשאני בכלל לא מחוברת "שני אני מעריצה אותךך לאב לירון"> זה בכלל מושך אותי חזרה וגורם לי עוד יותר לא להתעלם, אבל אני יודעת לשים לעצמי גבולות. אולי יהיה קירוב של שבוע שבועיים ואני טיפה אתרחק, רק כדי להתקרב קצת בחזרה, להחזיר בינינו ת'אמון- אבל בחיים אני לא אעזוב את סיון ומוריה על דבר כזה , לעולםם!! אני ת'סבל שלי כבר קבלתי וגם למדתי לקחים..
מוריה וסיון, אם אתן קוראות- אל תקבלו ת'דברים של לא נכון. אנחנו אולי נתקרב קצת ואולי תראו שקצת התרחקתי- אבל זה יהיה לשבוע גג, וגם זה רק בתיאוריה. אם אי פעם היינו באמת חברות טובות כמו שאני מאמינה שאנחנו באמת- תסמכו עליי שאני לא אנטוש, זה רק כדי להחזיר את האמון, אני מבטיחה!! וכשאמרתי שאולי יהיו דברים על עמית שאני לא אספר- תבינו אותי, אני חייבת לגרום לו לסמוך עליי ולתת בי אמון. רקככה נוכל להתקרב בתור חברים, ומשם- ה' גדול 
....
אני אוהבת אתכן כל כך, אתן אפילו לא יודעות כמהה!!
כל מה שאני רוצה זה רק לא להרגיש באמצע, זה הכל...
לילה טוב ושיהיה שבוע מצויין,
שני!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
