כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

כל הבלבול הזה שתקף אותי שבוע האחרון מפריע לי. זה משאיר אותי במצב של חוסר- אונים, אני לא יודעת איך להתנהג. אני לא יודעת איך תמיד להגיב.

והכל בגללך, עמית. אולי תפסיק לעשות לי את זה?!

יום חמישי-  כהרגלי, הגעתי לסיוון מאוחר והיינו באיחור של 40 דקות לפעולה :) זה מצחיק אותי תמיד, האיחורים הכרוניים האלה, חיחי..רק שהפעם הסתבר שהאיחור שלי השתלם ועשה רק טוב- עמית התקשר אלי אחרי 20 דקות אצל סיון (כשאנחנו כבר באיחור של שעה):

עמית: "מה המצב? איפה את?"

שני: "במשה"ב"

עמית:" איך את באה לפעולה?"

שני:" ברגל עם סיון. אנחנו יוצאות עוד כמה דקות"

עמית: "אהה אוקיי אני בא לקחת אתכן עוד כמה דקות, חכו לי שם"

שני:" אה סבבה, בוא מהר"

ככה סתם, הוא התקשר בספונטניות והציע לבוא לקחת אותנו- בלי לדעת בכלל אני אצל סיון או משהו כזה! זה כל כך לפעמים, ההרגשה הזאת שדואגים לך, שלמישהו אכפת ממך, שמישהו חושב עלייך. אני רוצה את זה תמיד- מעמית.

אז הוא באמת בא לקחת אותנו, בטרנטה הלבנה של ההורים שלו   והאמתי שפתאום כשהוא הגיע, די פחדתי לסוע איתו! הקטע הזה שלו, לבוא בלי מלווה, הלחיץ אותי קצת. זה לא שזו הייתה הפעם הראשונה שנסעתי איתו- וסמכתי עליו- אבל פחדתי ממצב שיתפסו אותו או משהו כזה! בחיי שיותר פחדתי עליו מאשר עליי!! הוא בא עם חולצה סטרץ' קצרה לבנה והג'ינס הכהה שלו שאני אוהבת עם נעליים שחורות ..העיניים שלו היפנטו אותי אפילו יותר מתמיד, כאילו הן רק התבהרו יותר ויותר. ירוקות מתמיד.

זה נחת עליי פתאום- רק אתמול אמרתי למוריה וסיון שאני חושבת שאני כבר לא מאוהבת באמת, שאני אוהבת אותו נורא בתור ידיד וזה הכל. ואז הוא הגיע עם האוטו וראיתי אותו שוב- והלב שלי קפץ, ונלחצתי קצת, והתרגשתי, וקבלתי אומץ פתאום- ותפסתי שאני מאוהבת בו באמת. זה לא נגמר- זה רק התחזק. זה רק נראה קרוב יותר למה שהרגשתי כלפיו בתקופה של חודש ארגון- אהבה אמיתית נטו.

הנסיעה הייתה בסדר, והעיקר שברוך ה' הגענו שלושתנו שלמים לסניף! בעקרון לא עשינו כלום, רק חיכינו שכולם יגיעו, כי הרי משם כולם באו אליי הביתה לראות סרט!!!  ווי איזה כיףףףףףף!!

סיון ואני הלכנו לאביחי הביתה כדי לקרוא לו, אודי ואלון חיכו בסניף עם מעיין ואורית, לירון ואוריאל הסתובבו ברמת אליהו איפשהו ועמית נסע בינתיים הביתה לנקות עם אמא שלו ולטחון על הדרך מלוואח או שניים =]..הרשימה המלאה של האנשים שבאו אליי בסוף: עמית, מעיין, אלון, אודי, לירון, סיון, אביחי, יואל, שניר ואני (דהה!).

היינו יותר מדי כדי לסוע כולם עם עמית, אז אודי, אלון ואני נסענו באוטובוס והתעכבנו, ובגלל זה הגענו אליי הביתה ממש ממש רק ברבע לעשר (!) במקום בתשע (!).

האמתי- שהיה צחוקים! כמה שהייתי לחוצה קצת וזה, כי בכל זאת כולם אצלי, נהנתי ממש!

כולם התמקמו, מעיין נכנסה לי בכיף לחדר, עמית הספיק לבדוק ת'מקרר בשניה שנכנסנו הביתה  אבל בכיף, באמת..דווקא זה נתן לי הרגשה טובה שכולם הרגישו בבית..הלכתי עם אלון למטבח לפתוח חטיפים ולהביא שתייה (עמית- "וואה אירוח 5 כוכבים") כשכולם בינתיים התעסקו עם הטלוויזיה וזה. כל מה שהיה לי בראש זה "אני לא מאמינה- עמית כאן, בבית שלי =)!!!".

הייתה אווירה די טובה אני חושבת! עמית החליט לשגע אותי עם הטלפון וכל חצי שנייה התקשר אליי הביתה וניתק, ואני- כמו דפוקה!- קלטתי את זה אחרי מלא זמן! פתאום ראיתי את הפלאפון שלו כזה זוהר מאחורי הגב שלו, ואמרתי לו "יא מעוות!! טמבל אתה :)", והוא נקרע מצחוק!!  הראיתי למעין ואביחי ת'חדרים והמרפסת, הראתי לאלון הופעות של אבריל במחשב :). דוגרי- מי בכלל ראה ת'סרט המעאפן הזה שהביאו?! זה היה ממש סרט דפוק, באמת..

באיזשהו שלב לעמית היה טלפון אז הוא נכנס לחדר שלי לדבר, ואחרי כמה דקות נכנסתי גם אני. הוא אמר לי שמזה כואב לו הגרון ושאל איפה אפשר לחמם מים. אז אמרתי לו "מה זה השטויות האלה? חכה שנייה אני אעשה לך תה", והלכנו יחד למטבח. חממנו מים ("למה את שופכת ת'מים האלה?!" "כי הם מגעילים, יא פרסי"), ועמית ניצל ת'זמן לבדוק איזה אוכל אמא שלי הכינה לשבת= הוא מצא שם מאכל פרסי שמעולם לא ידעתי שאמא שלי מכינה, וגם נדלק על הקוסקוס :) אבל הוא טחן מלוואחים בבית, אז..

אחר כך היינו שנינו בחדר קצת, שמענו שירים וזה (קצת נוסטלגיה מהיום שלמדנו מתמטיקה)...היה לי כל כך כיף איתו וואי! הוא מדהים, הוא פשוט מדהים!

הוא חזר לסלון ותפס חצי ספה עם ההתפרשות שלו! אבל מסכן, הוא היה עייף..נרדם כמו מלאך קטן  ..עוד הספקתי להציע לו שמיכה ("עמית..?" "מה?" "אתה רוצה שמיכה?" "כןן איזה חמודה!".."רוצה גם כרית?" "כןן! תביאי את שלך") והוא נרדם תוך שניה, חמוד שלי..

לקראת הסוף היה קטע מצחיק עם השליח של הפיצה!! מסכן בחיי! שנתיים לקח לנו לארגן ת'כסף! כל אחד עומד על שקלים כמו לא יודעת מה, אבל זה היה כזה קורע חחח!

בסביבות רבע ל12 אבא ואמא חזרו (והיו די עצבניים על זה שהם עוד לא הלכו..), וכולם נתנו כזאת קפיצה כשצלצלו בדלת וואיי! זה היה מדהים: כולם עברו מסוטול ללחץ, כך אחד מארגן ת'דברים שלו! עמית קפץ, שם ת'נעליים שלו איכשהו ועוד הספיק להחליף "שלום" עם אבא שלי, חחח..

כל הלילה חשבתי עליו. ידעתי שאני עוד מאוהבת בך, ידעתי.

שישי-שבת-  בהחלטה מאוד ספונטנית ובארגון גרוע, החלטנו לעשות "שבת שבט", שזה אומר ארוחת שבת של כל השבט ביחד.

אממ להגדיר איך היה? נחמד מאוד, נחמד..מצחיק מאוד, קורעעע!! איזה קטעים הלכו שולחן על שי ואורית יווו!! פשוט צריך להכיר ת'אנשים בשביל להבין מה הלך שם!

עמית לבש חולצת שלושת-רבעי לבנה מקדימה ותכלת מאחורה צמודה של "רנואר מן", עם הג'ינס שאני אוהבת ונעלי "פומה" (ע-ל-א-ק!) כחולות..הוא מ-מ-ש נראה טוב באותו יום, סוף..זה היה יכול להיות מושלם- הוא היה צריך ללות אותי הביתה אחרי הפעולה- אבל הוא הרס.

ברגע ששירן ובת אל נחתו בסניף- אנחנו נמחקנו מבחינתו, פשוט נמחקנו! ולא סתם- שירן הייתה נראית ממש טוב בשישי בעע..כל כך היה חשוב לי להעמיד אותו במבחן הזה, רק כדי לראות אם אכפת לו בכלל, אם הוא זוכר- והוא לא זכר. הוא פשוט לא זכר שהוא צריך ללות אותי, ובכוונה לא הלכתי להזכיר לו. אני לא ארדוף אחריו בשביל זה..כנראה שיש לו ת'ידידים והדידות שלו, אותי ואת כל השבט הוא לא צריך..מזל ש"ביי" הוא זכר להגיד לנו...חרא של שישי. ויום אחרי שמעתי שכשהוא הוא הגיע לבית של שירן, היא אמרה לו "מעניין שאנשים שאני לא מדברת איתם נכנסים אלי הביתה", והוא התעצבן ויצא. אוי סתם היה בחוץ, אולי חזר הביתה, אין לי מושג. הוא לא טרח לספר לי- אבל ללירון כן..הממ מעניין..ידידות חדשה מתפתחת פה- וזה לא מוצא חן בעיני בכלל! והכל בגלל הסרט, הכל התחיל משם אוףףף!!

בשבת היה נחמד, אבל שוב- הייתה הסתודדות של לירון ועמית אחרי הפעולה וזה מזה עשה לי צביטה בלב- גם בגידה של חברה, גם אהוב שבורח לי בין האצבעות. שוב. היא תפורר לי את כל מה שבניתי, אני רואה את זה.

במוצ"ש הזכרתי לו שהוא היה צריך ללות אותי, ומה הייתה התגובה שלו?- "יווווו שכחתי!! אז מה, היית באה לשירן והייתי מלווה אותך! דרך אגב אנלא מדבר איתה"- רציני?! אל תדאג, זה כבר הגיע אליי :/..

זהו בגדול. ביום ראשון היה עוד קטע עם לירון ועמית- אני עוד אספר ב"ה בלי נדר, אני מקווה.

אני מרגישה שהיא תהרוס לי הכל, שהיא לוקחת לי אותו כמו תמיד. שהיא חייבת לקחת לי כל מה שיש לי, כל מה שיקר לי, כל מה שהוא מיוחד בשבילי.

אל תעשי את זה, בבקשה. את לא רואה את זה, אבל אל תעשי את זה.

מחרפעולה ב6- שי הזמין בשבילנו במיוחד רב שמוסמך לדבר עם התבגרות בנוער הדתי, והוא ידבר איתנו על שמירת נגיעה, צניעות, יחסים בין בנים לבנות.

מעניין אותי לראות איך כל אחד יגיב- ויש לי כבר כמה ניחושים..

I still love you, even though everything you put me through.

I don't know why i still love you. I just..simply love you.

---