כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

תיקון טעות: יהושוע (שוקי..) דוחה אותי! פשוט דוחה אותי!

רק המחשבה עליו אחרי ההודעות האלה עושה לי בחילה איכסס..

אתמול היינו בסניף והמשכנו את ההכנות לשוק פורים. האמתי שהולך לנו די בסדר לדעתי! אנחנו בינתיים עובדים בעיקר על שלטים וקישוט כי עוד חסרים לנו כמה רעיונות לתחנות כדי שנגיע למספר התחנות שקבענו שאנחנו רוצים לשוק. כשיהיו לנו מספיק אז נוכל לעבוד על התחנות עצמן, כאילו לבנות אותן. בגדול, אנחנו במצב די סביר..למרות שעוד צריך פרסים, והרבה! וואי איך אני מקווה שיצליח לנו בשוק   !!

ידעתי שיהושוע צריך להגיע, וזה כל כך הגעיל אותי לחשוב על זה! פשוט..פשוט לא רציתי לראות אותו, הגעיל אותי לראות אותו אחרי ההודעות האלה בעעע..

אני אפילו לא יודעת להגדיר למה הוא כל כך דוחה אותי! אולי זה בגלל שהוא בן 22 ואני עדו כמה ימים רק בת 15, אולי זה בגלל הדיבור המרגיז שלו, אולי זה בגלל הסגנון שלו שכל כך לא מתאים לי..

אני יודעת שזה נשמע מרושע, אבל אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שבנאדם גרם לי להרגיש סלידה כזאת ממנו- במיוחד לא בנאדם שמנסה להיות כל כך נחמד אליי! לא יודעת אוףף..

והוא הגיע..והתייחסתי אליו כל כך מגעיל- אפילו סיון אמרה לי את זה, והוא בעצמו שם לב לזה כי הוא אמר לי "היית הרבה יותר נחמדה בהודעות"- אבל לא יכולתי לשלוט על זה! הוא גרם לי להרגשה נוראית ממש..

כל השיחה הוא ניסה להיות נחמד כלפיי ולהצחיק אותי, וכמה שניסיתי לא הצלחתי להיות יותר מדי "חביבה" כלפיו, וזה מגעיל מצידי, אני יודעת, ואני בכלל לא כזאת בדרך כלל! אוףף..אבל המחשבה עליו באמת עושה לי רע!

אני מרגישה עכשיו כאילו הכנסתי את עצמי לזה ואין שום דרך לצאת! אני כל כך מצטערת על ההודעה ההראשונה ששלחתי לו יוו! כנראה ברגע ששלחתי לו הודעה, זה רק נתן לו פתח להרגיש חופשי לשלוח לי הודעות מיוזמתו..ואני יודעת שהוא ישלח הודעות, ואני כל הזמן לא ארצה לענות לו! ואז מה יהיה?! ומצד שני, אני גם לא יכולה לבוא ולהגיד לו "אממ יהושוע, זה מציק לי. תפסיק לשלוח לי הודעות"! זה לא הולך ככה! אפילו 1 דקות אחרי שהוא יצא מהסניף הוא שלח לי הודעה עם התנצלות על משהו..אני אפילו לא זוכרת על מה מרוב שמחקתי אותו מהר מתוך סלידה!

הדרך היחידה שחשבתי עליה היא שבפעם הבאה שאני אראה אותו ב"ה, אני אסביר לו שזה מוזר לי הקטע שהוא גדול ממני והוא מעביר לי שיעורים ושיחות וזה, ומצד שני הוא שולח לי הודעות..אוףף כל מה שאני רוצה זה שיפסיק עם זה, אבל אני גם לא רוצה לפגוע בו! אבל אני גם לא רוצה שכך יום חמישי שנהיה בסניף אני אצטרך לראות אותו ולהרגיש מה שהרגשתי אתמול, כי זה פשוט יהרוס לי הכל!

יצאתי מהסניף כל כך עצבנית ומבואסת, מלאה בגועל ומפוחדת שזה היה מפחיד! כל מה שרציתי זה רק להגיע כבר הביתה, להכנס למיטה ולישון ופשוט לשכוח ממנו, לקום כאילו אף פעם לא הכרתי אותו בכלל!

כל העניין זה גרם לי נורא להתגעגע לעמית...בכלל כל היום נתקפתי געגועים חזקים אליו. ממש ממש חזקים. עכשיו זה כבר די ברור לי שאני עדיין מרגישה כלפיו משהו, אבל עד הפעם הבאה שאני אראה אותו ב"ה שום דבר לא יהיה לי ברור..הלוואי שיום אחד תבין ותעריך את האהבה שיש לי כלפיך.

כשירדתי מהמונית ליד הבית כבר הרגשתי טיפונת יותר טוב, אבל עדיין הייתי חייבת לישון כדי להרגיש שהכל עבר, כדי להתנתק מזה לגמרי.

מול הבניין שלי יש מגרש חנייה גדול וצמוד אליו יש שטח עם עצים וחול, שאף פעם לא הבנתי למה הוא שם, כי חוץ מלזרוק שם זבל ולשרוף את החמץ של הדיירים מסביב לפני פסח- אין לו שום מטרה!

שם פגשתי את סער, שכן שלי בכתה ח' (קטן ממני בשנה) עם הכלב המהמם שלו. אנחנו בדרך כלל לא מדברים, אבל בשבועיים האחרונים יצא שכשראינו אחד את השני זרקנו כמה מילים או צחקנו. אבל אתמול זו הייתה הפעם הראשונה שממש דברנו.

היינו למטה קרוב לחצי שעה, ודברנו סתם- אבל השיחה הזאת כל כך שיפרה לי את המצברוח! כנראה שהייתי צריכה קצת להתנתק מכל מה שקרה ומהסניף כדי שזה יישכח באמת..וזה באמת עזר לי! מי יודע מה היה המצברוח לי אם לא הייתי מדברת איתו קצת..

היום בערב ב"ה אני אלך לסניף, כמו כל שישי בערב רגיל.

אני כל כך מקווה שעמית יבוא. הוא חזר אתמול מטיול שנתי באילת..

 כל כך בא לי לראות אותו כבר. אני כל כך רוצה לדבר איתו כבר!

שתהיה לכם שבת מדהימה ורגועה. אוהבת אותכם   !