כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

המצברוח של הפוסט הקודם נעלם לגמרי, ברוך ה'..והתברר שמוריה בכלל הסתלבטה עליי  

שישי: הלכתי לשכונה בערב כדי ללכת עם מוריה וסיון לסניף, אבל הגעתי מאוחר אז הייתי בטוחה שכבר פספסתי אותן כי הן לא היו שם, והחלטתי ללכת לבד. האמתי שהיה ממש מפחיד, אבל חפיף..בסוף הגעתי בשלום, ומה אני מגלה? שהן בכלל אל שם ולא פספסתי אותן בכלל! אחר כך התברר לי שהן חיכו לי בתוך הבית של מוריה   ..

עמית חזר מאילת יום קודם, קצת שזוף יותר אבל מתוק וחתיך כמו תמיד   ! כלך כך שמחתי סופסוף לראות אותו, לדבר איתו קצת..התגעגעתי אליו כל הזמן הזה כל כך!!

היה רגיל לחלוטין כל הערב, עד שאלאור (מדריך מהסניף) הגיע לסניף עם חתך ארוך כזה בצוואר. בהתחלה הייתי בטוחה שהוא עובד עלינו, אבל מהר מאוד הבנתי שזה היה רציני לגמרי: כמה דקות לפני שהוא הגיע לסניף, שלושה רוסים נתקלו בו ובבן (מישהו מהסניף)- לפי הריח שלהם הם הבינו שהם היו שיכורים. הרוסים התחילו ללכת מכות איתם, עד שפתאום אחד מהם הוציא סכין והצמיד אותה לבטן של אלאור. מזל שהיו לאלאור המון שכבות עליו אז הוא לא הרגיש כלום, אבל הרוסי הרים את הסכין לצוואר שלו והצמיד אותה, ומתוך אינסטינקט אלאור העיף לו ת'יד והצוואר שלו נחתך. וואי זה היה ממש מפחיד לחשוב ששניה קודם זה קרה לו! ירד לו דם, אבל הוא אמר שהוא מרגיש טוב. ברוך ה' שהחתך לא היה עמוק מדי, אז היה צריך רק לחטא את האזור וזהו..

שבת: בבוקר חשבתי הרבה על זה שחזקי היה אצלנו שבוע קודם..לא יודעת למה, אבל זה פשוט המשיך להעסיק אותי עדיין. אתם מכירים את זה שמישהו השאיר בכם רושם כל כך טוב והוא כל כך מצא חן בעיניכם, אבל לא הייתם איתו מספיק זמן כדי לזכור אותו בבירור? גם אם לא, זה מה שקרה לי כאן- חזקי היה פשוט מותק בשבת ההיא ואני זוכרת אותו חמוד כל כך, אבל לאט לאט הפנים שלו כבר ממש מטשטשות לי בראש..   אוףף זה מבאס עכשיו..

בסניף היה נדיר ביותר: באתי עם סיון ומוריה, מיכל (שלמדה איתי ביסודי) הייתה בסניף ואביחי הגיע מאוחר יותר. עמית עדיין לא היה שם, אבל הוא היה אמור להעביר פעולה, אז לא דאגתי מזה שהוא לא יבוא או משהו..בינתיים הרצנו צחוקים והיה ממש כיף, ואז ראיתי אותו בא- אבל הולך ישר לכיוון הבית כנסת! ראיתי שהוא עשה משהו שונה בשיער, כי החלק הקדמי היה בולט יותר מתמיד..רק כשהוא בא אלינו הבנתי מה זה חחח: בעקרון יש לו שיער מתולתל ודי ארוך, אבל בגלל שהוא תמיד לוקח אותו עם ג'ל אף פעם לא רואים את האורך האמיתי שלו. הפעם פשוט נגמר לו הג'ל..אז כל השיער שלו היה מבולגן לגמריי פחחחח!! מה הוא לא ניסה לעשות איתו כדי שהוא יישב נורמלי ולא הלך לו, עד שבסוף הוא עשה קוקו- באמצע הראש, סתם ככה!, הוא עשה קוקו!! איזה חמוד הוא יוווו!! בהתחלה זה היה קצת מוזר, אבל מהר מאוד התרגלתי..גם בפעולה היה אחלה ממש, היה מצחיק ואפילו די מעניין..וכן, מותר לכם להבין מכל הקטע הזה שאני אוהבת את עמית. כנראה.

במוצ"ש הייתה הרקדה בסניף בת ים לכבוד פתיחת חודש אדר, וסיון, מוריה, אביחי ואני נסענו לשם עם עמית במקום באוטובוס   . הכל מצחיק עם הבנאדם הזה: בנסיעה היה כיף, בהרקדה היה קורע כשעמית רקד בין כולם בטבעיות עם שני פרחים אדומים תקועים לו מאחורי האוזניים, בסניף שלהם הוא הצחיק אותי כשהוא התלהב כמו ילד קטן מהחליקות (השוות ביותר, יש לציין) שאפשר לעשות על הרצפה שם. הוא פשוט מאמי, נקודה. 

יצאנו משם בסביבות 11 לכיון חולון וחיפשנו בצורה נואשת מקום נורמלי לשבת בו לאכול- ובכל מקום או היה סגור או לא כשר, זה לא ייאמן! בסוף החלטנו לחזור לראשון ולחפש שם פיצה. בדרך דברנו, כרגיל, והיה נחמד כזה. פתאום- ואין לי מושג איך זה הגיע לשם- עמית אמר לי "את ילדה שמבאסת הכל, את יודעת? את ממש פסימית!"..אוקיי אני אסביר: הרבה פעמים כולם אומרים לי שאני ילדה פסימית ורצינית מדי, ואני לא לוקחת את זה ברצינות בדרך כלל ואפילו צוחקת עם כולם, אבל איך שזה נאמר- זה ממש פגע בי ורבנו קצת..כשירדנו לפיצה, עמדתי יחסית בצד והוא כאילו הסתובב סביבי וכאילו דבר לעצמו, וכשהוא ראה שאני לא מגיבה הוא אמר לי "מה קרה לך?" אז אמרתי לו "נחש! מה אתה חושב?"...איזה שאלה טיפשית יווו!

אחרי שכולם ירדו מהאוטו, רק אותי הוא עוד היה צריך להחזיר. התחלתי לכוון אותו, ואז הייתה מין שתיקה כזאת. עניין אותי לדעת תוך כמה זמן הוא ידבר איתי על זה- וזה לקח לא יותר מעשר שניות.

"טוב דיי שני, מה עכשיו לא תדברי איתי בגלל זה? את לא צריכה להתעצבן! ואל תקחי כל דבר ללב!"

"רגע, מה אתה רוצה? פגע בי, אז נפגעתי! תגיד לי עוד פעם אחת שנפגעתי ממך מדברים כאלה! את יודעת שאני בדרך כלל צוחקת איתכם נכון? אז זהו, הפעם זה הכעיס אותי כבר! מה אתה היית מרגיש?"

"בסדר אני מבין, ואני מצטער, את יודעת שלא הייתי אומר לך משהו שייפגע בך בכוונה נכון? אם הייתי יודע שזה ייפגע בך- מההתחלה לא הייתי אומר את זה. אני באמת מצטער אם זה פגע בך"

"אני לא צריכה התנצלות ממך, אני רק רוצה שתבין שמתישהו זה כבר עובר ת'טעם הטוב וזהו.."

כבר הגענו לבניין שלי ואפילו לא נפרדתי ממנו כמו שצריך, אז הרגשתי די חרא אחר כך, כי בכל זאת הוא התנצל וזה ואני המשכתי להתנהג אליו לא יפה! אז שלחתי לו הודעה יום אחרי בצהריים..והוא לא ענה, אז אני מקווה שהכל בסדר בינינו..אולי נסחפתי עם זה קצת..

היום יש לי יומולדתתתתתתתתתת 15!!!! הפי בירת'דייי טו מייייי!

יש לי עוד המון לספר על אתמול, ועל היום כמובן יהיה פוסט יומולדת בעזרת ה'!

אוהבת אותכםםםם!!