כבר שבוע שאני מתכננת לשבת ולכתוב פוסט על היומולדת שלי, שהיה לפני שבוע בדיוק, ולא יוצא לי! אני לא מוצאת כבר זמן לכלום!! אני מגיעה הביתה מאוחר, יוצאת לסניף, חוזרת מאוחר, הולכת לישון מאוחר, קמה מאוחר...הכל מאוחר והכל לא מאורגן כל כך וואייי! לא בסדר..
אז ביום שלישי שעבר היה לי יומולדת 15 
והיה פשוט מושלם: בבוקר התלבשתי יפה והלכתי להסעה. כבר כשעליתי, כל החברות שלי שרו לי "יומולדת שמח". בכתה גם המשיכו כל היום לשיר לי שירים כל פעם שנכנסתי לכתה, החברות קנו לי זר בלונים מהמם..היה לי פשוט כיף 
!! לקראת סוף היום הייתה לנו פעילות באודיטוריום, וישבתי ליד מוריה, סיון ולירון. באמצע הפעילות פתאום לירון קבלה טלפון מ"אודי", שהתחיל לשאול אותה מה הכי טעים: פסק זמן, וניל או שוקולד. טוב, מוזר..זאת אומרת, למה שמישהו ישאל את זה פתאום סתם ככה? אבל בכל זאת, זה אודי אז יש מצב חחח..בקיצור, זה היה קטע מוזר, אבל הוא לא עיסק אותי בכלל אחרי!
הגעתי הביתה עם מצב רוח מצויין, הודעות "מזל טוב" בפלאפון ורק דבר אחד העכיר לי הכל: ידעתי שלעמית יש תזכורת על היומולדת שלו בפלאפון וכל היום רק חיכיתי להודעה מסכנה ממנו- ואפילו לשיחה, אם הוא משקיען (אבל הוא לא..לפחות לא בי :(), אבל עדיין לא נגמר היום אז לא רציתי מיד לקפוץ למסקנות. נורא עניין אותי לראות אם באמת יתייחס לתזכורת הזאת או שאין לה שום חשיבות בעיניו...בחדר שלי חיכו לי בלונים בצורת לבבות מאמא ואח קטן שקפץ עליי (!), נישק אותי (!), חיבק אותי (!!) וברך אותי (!)- לא ייאמן!! בערב תכננתי ללכת לסניף משבע עד 8 כדי לעזור קצת להכנות של השוק, ובכל מקרה שי אמר שהוא יילך בסביבות 8 לאירוסין של חבר אז..
יצאתי בעשרים לשבע מהבית כדי לעבור קודם בספרייה עם אמא ולהגיע בזמן לסניף, כי בכל זאת הפעם שי בקש ממש להגיע בזמן כדי שנספיק לעבוד- לפחות קצת..החלפתי ספרים ממש מהר, ודקה לפני שיצאתי משם לכיוון הסניף יואל, אביחי ושניר נכנסו ואמרו ששי שלח אותם לחפש בהפעלופדיה רעיונות לתחנות לשוק, אז כבר נשארתי שם לעזור להם וקבעתי עם אמא שיבואו לאסוף אותי בסביבות 8. ישבנו והתחלנו לעבור על כל מיני ספרים, מחפשים נואשות רעינות לתחנות ולא מצאנו כלום! ככה בערך חצי שעה עד שהחלטתי שחייבים כבר ללכת לסניף כי זה כבר איחור רציני, במיוחד לאור זה ששי התחנן שנגיע בזמן כי הוא חייב לעוף ב8! ממש דקה לפני שהגענו לסניף קבלתי טלפון משי, עצבני ביותר..וואי לא נעים בכלל! התחלנו לרוץ לסניף.
זה לא שבאמת היה לי זמן לחשוב על זה, אבל כבר בכניסה היו שני דברים חשודים:
* ממתי יש פעולה וכולם באמת בפנים, עובדים? תמיד יש מישהו בחוץ!
* חדר אחד בסניף היה חשוך, ורק השני מואר- משהו שהוא בכלל לא אופייני לסניף שלנו!
פתחתי ת'דלת ו...בוםםםםם!! פתאום היה מלא מוזיקה, כל החברות שלי קפצו עליי, השולחנות היו ערוכים, היתה עוגה ענקית על השולחן, מתנות, שלט ענק של "מזל טוב".....ואהההההה הייתה לי מסיבת הפתעה (שגם יואל ואביחי הוכנסו אליה יום לפני כי היה להם יומולדת 4 ימים לפניי) 
!!!!! היה סוף הדרךךךךךךךךך!! אחר כך, כשדברתי עם סיון ומוריה- שתכננו הכל כבר הרבה לפני- הסתדרו לי המון מקרים שקרו בתקופה שלפני..וואי איזה כיף זה היה לדעת שכל האנשים האלה באו לפה בשבילי, כדי לחגוג לי יומולדת! גם אנשים מהצוות הדרכה הגיעו, חברות שלי מהצד השני של העיר- כל האנשים שאני אוהבת כל כך!
הצטלמנו הרבה, שרנו, דברנו, השתוללנו, היינו הרבה בחוץ והיה כיף ממש! רק דבר אחד לא הבנתי- למה כולם שם, כולם טרחו להגיע בשבילי, ורק עמית לא שם..?
רק אחרי שהוא הגיע הבנתי שאולי היה עדיף שלא יבוא בכלל מאשר שיבוא ויתנהג כמו שהוא התנהג: כל הערב הוא רק דבר עם לירון ושלי, וגם אורלי מדי פעם...אויייי כמה שאני מרגישה אשמה בחברות המסריחה הזאת בין לירון לעמית, כמה שאני אשמהההה!! הכל בגלל הסרט ההוא, הכל!
וזה הרס לי ת'מצברוח בשניות..
מאוחר יותר הייתה מלחמת עוגות, שבנס ניצלתי ממנה כי הזהירו אותי, אבל אביחי היה הקרבן הראשון מבין החוגגים, והוא לא נשאר חייב ואז זה התרחב למלחמת עוגות ו-פיצות...היה בלאגן ענק, שגם הפיג קצת ת'מצברוח..
בגדול- היה ממש מדהים!! ההשקעה של השבט שלי והחברות שלי והמדריכים שלי וכולם..זה מדהים לחשוב שיש אנשים שבאמת כל כך אכפת להם ממך! זה כיף, זה עושה טוב על הלב וזה מרגיע..תודה עליהם על הברכה הזאת שהבאת לי- על חברים מעולים ומשפחה מדהימה ועל יומולדת נפלא!
עכשיו רק נשאר לי לבחור מה אני רוצה ליומולדת ולבקש מאבא..ההתלבטות היא בין עדשות לאם פי 3- תעזרו לי!
על הנסיעה לתל אביב אני כבר אספר מחר ב"ה אני מקווה...
בינתיים, שיהיה חג שמח!! פורים מדהים ומהנה לכולםםםםםם!!
אני הולכת לאלתר לי תחפושת 
חחחח!
שיהיה לילה מצוייןןן! חולה עליכם...
נ.ב.
אולי בקרוב תהיה פה תמונה של עמית..אממ לא ממש שלו- של העיניים שלו, אבל בתנאי שאני אוכל לסדר את התמונה במחשב..בכל מקרה- זה שווה את המאמץ, סמכו עליי..תגיבו לאב יוו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
