כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

יותר מדי זמן לא כתבתי פוסט נורמלי..

הייתה תקופה של איזה חודש שהייתי בלחץ מרוב כל הדברים שקרו, וכל כך רציתי לכתוב- באמת! היה לי כל כך הרבה לספר, ולא היה לי זמן לכתוב!

ודחיתי, ודחיתי, ודחיתי...

אז החלטתי לעבור על כל התקופה הזאת- למרות שיש מה לספר..- ולהתחיל מחדש =)!

הייתי היום בלונה פארק עם המשפחה, והיה כל כך כיף!!

אני ילדה פחדנית, אז האמתי שאין לי הרבה מה לעשות שם, אבל בכל זאת..היה די נחמד. בכלל, להיות מדי פעם עם המשפחה זה ממש כיף- לפחות לפעמים. והפעם היה לי מ-מ-ש כיף!!

פגשתי שם את מעיין, חברה טובה שלי שעברה בחופש הגדול לפתח תקווה ולא ראיתי אותה כבר כמעט 4 חודשים, והיה לי כל כך כיף לראות אותה שוב! דברנו קצת ועלינו על מתקנים, צחקנו..קצת נוסטלגיה מהתקופה שהיא הייתה גרה פה חחח..

בצהריים, ממש אחרי שנפרדנו, קבלתי הודעה מהאייסיקיו של צופית, ידידה של עמית: "מה קורה? זה עמית, איפה את? למה את לא בבית?"-

*הודעה דפוקה!! מזתומרת "למה את לא בבית"?! למה אני במעצר או משהו??

*היה לי מוזר לקבל ממנו הודעה פתאום..כבר שבועיים כמעט לא ראיתי אותו (ולא, הוא לא היה חסר לי בכלל), ואם לא הייתי שולחת לו הודעה לפני פסח לא היה בינינו קשר בכלל..

קיצר, התקשרתי אליו כדי לשאול אותו מה הוא רוצה, ואז הוא אמר שהוא רצה לבוא אליי כדי להביא לי את הרשימת שירים לדיסק שהבטחתי שאני אצרוב לו...

הוא כזה...אנוכי!! לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו!! כאילו, מה? שבועיים לא דברנו ולא כלום, לא שמעתי ממך מילה, ואז פתאום אתה צץ משום מקום עם הדבר הזה כאילו דברנו מאז ומתמיד...לא יודעת, זה היה לי ממש מוזר! יותר מדי מוזר! אוףף איזה התנהגות מסריחה יש לו יוו..

והוא הבטיח שהוא יהיה איתי בקשר בצהריים כשאני אחזור הביתה, ועד עכשיו הוא לא בא וכבר חצות!! חחח ואיזה טלפתיה- בשניה שכתבתי את המילים "קבלתי הודעה" הוא התקשר לומר לי שעוד רבע שעה הוא אצלי ושאני ארד אליו..אבל אבא שלי ער, הוא בטח יגיד לי על זה משהו..שיט..

באמת שאני כבר לא אוהבת אותו, אפילו לא קצת!! אני רוצה שהוא יישאר לי עכשיו בראש רק בתור מדריך, וזהו! מדריך..וידיד טוב, זה הכל. ואפילו לא ידיד טוב, רק ידיד. כי זה מה שהוא, ולא יותר.

לילה טוב