כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

היי....וואו, התחלות תמיד קשות, לא? גם הפעם...טוב, אני אתחיל עם עצמי:

אני בת 14 וחצי מהמרכז. אההה....יש לי אחות גדולה בת 18 וחצי, אח בן 17 וחצי ואח קטן, בן 9..ההורים המתוקים שלי שאני מתה עליהם....יש לי חיים-איך להגדיר- מבולבלים! מכירים את זה שבבוקר אתם שמחים, ושנייה אחרי- בא לכם למות?! אני בדיוק כזאת....אני רגישה מ אוד ופגיעה מאוד, ואהבה נורא חשובה בעיניי. אני תלמידה טובה, אפילו טובה מאוד, ויש לי די הרבה חברים...

זהו. די קשה לי לספר על עצמי, זה פשוט מוזר לי מדי...

רק דבר אחד נורא קל לי לדבר עליו, כי הוא הדבר שהכי מכביד עליי עכשיו: החברה הכי (לא?!) טובה שלי...עד לפני 5 חודשים בערך, הייתה לנו ת'חברות הכי יפה בעולם בעיניי. לא מיוחדת מדי- פשוט יפה...ואז, הרסתי הכל. אני לא אסביר איך, אבל כנראה שזו הייתה הטעות הכי גדולה שיכולתי לעשות אז..לא האמנתי שמה שייצא מהטעות הזו יהיה פשוט שנאה- ביני לבין אותה ילדה (נקרא לה לירון, טוב?!). מאז אותה טעות, אנחנו חיות במסגרת של 4 ימים חברות-שבועיים שנאה-יומיים חברות- שבוע שנאטה וככה זה ממשיך וממשיך וממשיך.......ואני פשוט לא יכולה כבר!!!!! לירון לא מבינה שאני פשוט אוהבת אותה הכי בעולם, היא יותר חשובה לי מכל דבר אחר בעולם הזה. אפילו אם אני הכי ארצה בעולם ואפילו אני אומר את זה לעצמי ולכולם- אני פשוט לא יכולה לשנוא אותה....ובכל זאת, הריבים שלנו פשוט נמשכים וחוזרים כל פעם מחדש! אוקיי, אז תאמרו:" אם את כ"כ אוהבת אותה, פשוט דברי איתה וספרי לה את זה ותשלימו, מה הבעייה?!" - אז זהו, שזו הבעייה!!! מאז אותה טעות, לירון התחברה לבנות שהן גם חברות שלי- רק שעליה הן השפיעו בצורה כ"כ רעה ודירדרו אותה-----

למטה......ממש למטה! הן גרמו לה להתנהג כמו בהמה, לקלל כמו שלא האמנתי שאני אשמע ממנה בחיים...היא פשוט נהייתה ילדה אחרת לגמרי!!!! פעם, כשהיינו רבות, היינו משלימות יום אחר, כי לירון הייתה מקשיבה לי והיתה מבינה אותי...עכשיו כבר לא, פשוט לא!!!

ואני....בא לי להרים ידיים, ואני מתייאשת מיום ליום! אני לא יכולה שלא להתייחס להערות שלה, ומצד שני- אין לי שום חשק להגיב כי לא בא לי להמשיך לריב....

אולי מחר זה ייפסק...הלוואי.....