כן, כנראה שכבר הבנת לפי הכותרת.....אני דתייה לאומית, וגאה!!! הכי גאה שיכולה להיות...בטח תשאלו "יש כזה דבר בכלל?! איך אפשר להיות דתי גאה?!"- אז זהו, שאפשר ועוד איך!!! ובעצם- למה לא?! למה כל חילוני בארץ יכול להיות גאה במה שהוא, אבל אנשים דתיים צריכים להתבייש במה שהם מאמינים, או להתבייש בצורה שבה הם מתלבשים או מתנהגים או מדברים או בכל דבר אחר שכל בן אדם עושה?! אני נולדתי כדתייה, ילדה לאמא דתייה ואבא חוזר בתשובה (שעכשיו לפי דעתי אפילו חזק יותר מאמא שלי..:)), ואני מודה שתמיד היו לי עליות וירידות. לכל אחד יש בעצם...היו זמנים שהייתי חושבת לעצמי "יו, איזה גופייה מהממת יש לה!! אהה וואלה...אני לא יכולה ללבוש אותה...", ובזמנים האלה הייתי מתחרטת לרגע אחד (!) על זה שנולדתי במשפחה דתייה...אבל אז תמיד הגיע המקרה הזה שהחזיר אותי לעצמי ושהזכיר לי שאני צריכה להתגאות ואף פעם לא להתבייש שמי שאני ובעקרונות שלי. כל פעם הדבר הזה הגיע בצורה אחרת: לפעמים בחלומות, ולפעמים במציאות- כשהייתי רואה ילד בן 5 מקלל במילים שאני בעצמי לא אוציא מהפה, נערה שצועקת על אמא שלה כי היא לא קונה לה בגדים, חבורות של נערים שהתנהגו בצורה פשוט דוחה- אבל ד-ו-ח-ה- לידידות שלהם או לחברות שלהם..באמת באמת שאני לא מנסה להכליל כאן שכל החילוניים הם כאלה, כי יש לי צד אחד במשפחה שהוא חילוני לגמרי ורבע מהחברות שלי הן חילוניות גם, אבל כשאני רואה כאלה דברים הדבר היחיד שאני יכולה לומר לעצמי זה אלוקים- תודה על מה שנתת לי בחיים......תתנסו פעם להסתכל לשמיים, בלילה על המיטה, לפני שאתם הולכים לישון ותחשבו על כל הדברים שקרו לכם היום...ותאמרו לעצמכם את המשפט הזה, לא משנה אם קרה לכם היום את הדבר הכי רע בעולם: הכל משמיים!
וזה כל-כך נכון....תאמינו לי, בסוף תמיד תגלו שלכל דבר שקורה יש סיבה....טובה מאוד...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
