לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...


"החיים אינם מסדרון ישר וקל שבו אנו נעים בחופשיות, אלא מבוך שאנו נאלצים לגשש בו את הדרך ולעיתים אף מגיעים למבוי סתום. אך אם נאמין, תמיד תיפתח לנו עוד דלת שתמיד בסופו של דבר תתגלה כמועילה". סתם עוד ילדה שלא מבינה איך החיים משתנים מקצה לקצה כל כך מהר.......

כינוי:  ~*BabyGirl~*

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2004

למה נראה לה בכלל?!








נמאססס לי!!! פשוט ככה!!

מה היא חושבת לעצמה, ה"כאילו-חברה-הכי-טובה-שלי-כשהיא-צריכה-אותי" הזאת?! זה פשוט לא ייאמן לפעמים כמה שמצד אחד היא כ"כ חשובה לי, ומצד שני כמה שאני מרגישה שהיא ממוטטת לי ת'חיים וכמה שאני רוצה לשנוא אותה..ולא יכולה...אולי בגלל זה אני כל כך חלשה מולה, כל כך עלובה מולה כשאני מדברת..אולי אני זאת שנתתי לה לשאוב את כל הכוח הזה, ואולי אני זאת שהפכתי אותה לכזאת...אולי חנקתי אותה? אולי ממנה היא למדה להיות כזאת מגעילה?...אני כבר לא יודעת, באמת..

כל מה שאני יודעת זה שיש לי סיפור קטן לספר..כל כך נשמע נחמד שתרגישו שאתם צפים על ענן, ופתאום הכל נהרס...שונאת ספורים כאלה:

לפני חודשיים, הייתי אצלה, אצל החברה שלי הזאת...אולי זו הייתה אחת מהפעמים המעטות והיחידות מאז שהיא "נטשה" אותי שהיינו כל כך קרובות והיה כל כך כיף, הרגשה של התקופה הטובה הזאת של פעם, שנעלמה פתאום. דברנו וצחקנו ושתפנו וסיפרנו, והיא החליטה לשתף אותי במשהו: היא הכירה ילד מגרמניה באינטרנט, ונתנה ל לדבר איתו..בהתחלה לא ממש התלהבתי, ואז לא רק שהתלהבתי- אלא שפשוט נסחפתי ודברנו יותר משעה, ופשוט שכחתי ממנה לגמרי! אני יו'דעת שזה ממש מעליב ואולי הייתי מגעילה, אבל מה שאני רוצה לספר זה...שהוא פשוט מדהים!! הוא מדבר כ"כ יפה ועשה י הרגשה טובה, הייתי שלמה עם מי שאני והוא נתן לי להרגיש שאיך שאני- כך אני הכי טובה, והרגשתי כל כך בטוחה איתו בשיחה שלא רציתי ללכת...

אזניחשתם יפה- ויצא ריב, וכמובן שאני- החלשה והטיפשה- הלכתי לבקש סליחה, כי אני לא יכולה בלעדיה, פשוט לא יכולה..לפני שבוע, בששון בשמחה, עשו לי אינטרנט בבית, ואני לא אכחיש- שכל כך שמחתי כי ידעתי שעכשיו אני אוכל לדבר איתו שוב, אחרי שלפני חודש בקשתי מהחברה הזאת- ואני חוזרת ואומרת שבקשתי- את המספר שלו, וחיברתי אותו לרשימה שלי.בדיוק ביום שכתבתי ת'קטע הקודם שלי..בדיוק אז... חששתי הרבה וקצת התביישתי, אבל התחלתי לדבר- וזה זרם מעולה, וכל התחושה הזאת הציפה אותי חזרה, ומאז אני בעננים, לא מפסיקה לחשוב על כל מה שקרה לי איתו- לא הרבה, אבל זה בשבילי משמעותי מאוד...

איכשהו היא גילתה שדברנו, והרי היא לא יכולה להיות שמחה איתי, קשה לה לקבל שפעם אחת גם לי קרה משהו טוב (הופס..הפתעה!!). היא התחילה להכחיש שהיא נתנה לי ת'מספר ושגנבתי אותו וזיבלה כזה בולשיט שבחיים לא שמעתם!! כל כך אין לי חשק לפרט, כי אני אקבל תגובות כאלה קשות על הטמטום שלה שזה הורג...

למה, רק תסבירו לי למה, שה לה שטוב לי, אה?! למה היא מצפה שכשהיא מנסה להתייחס אליי יפה- אני ארץ אליה חזרה בזרועות פתוחות?! אני יודעת מתי היא מנסה להתקרב אליי- כשהיא צריכה עזרה עם מישהו או משהו, או כשהילדה שהיא נטשה אותי בשבילה לא נמצאת או עסוקה או חולה...אז אני נמצאת שם פתאום, מופיעה פתאום משומקום! הרי בשביל זה אני קיימת, לא?! כדי להיות שם תמיד בשביל "החברה הכי טובה שלי"...

תעזרו לי בבקשה!! מה עושים? איך פותרים את זה?! המצב הזה ככה בינינו כבר כמעט שנה, הכל כל כך מתוח..זה גרם לי לרדת בלימודים, להתבגר כל כך מהר, להכנס לדכאונות...היא לא אחת ש שיחות, היא נורא אטומה וקובעת בדעות שלה!!!

וממש לא- אם היא חושבת שאני אפסיק לדבר איתו בשבילה, היא כל כך טועה..אולי פעם כן, עכשיו אני אפילו לא שוקלת את זה!! אפשר לחשוב שהוא רכוש שלה או משהו...למה נראה לה בכלל?!


נכתב על ידי ~*BabyGirl~* , 20/10/2004 22:55   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



3,322
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~*BabyGirl~* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~*BabyGirl~* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)