אוקיי, קרה לי לפני חצי שעה בערך משהו ממש מוזר:
סיון ואני חזרנו מהסניף ברגל ואז יצא שממנה אני צריכה לחזור לבד- משהו שאין לי בעיה איתו למרות המרחק בינינו! אבל אז התחיל לרדת גשם..
המממ בעייה!!
זה כבר היה לי די ברור שאני אלך ברגל, ואז סיון הציעה שאני אתקשר לעמית ואשאל אותו אם הוא יכול לבוא לקחת אותי..ככה סתם, למרות שהוא לא היה היום בכלל. פשוט בתור ידידה, הכי תמים שיש!
אבל פשוט לא הרגשתי שאנחנו מספיק קרובים כדי לבקש ממנו דבר כזה! להוציא אותו מהבית ב-11 בלילה, עם האוטו של ההורים שלו, בגשם, בלי מלווה, עד לשכונה של סיון כדי לבוא להחזיר אותי הביתה!
אבל כבר חייגתי...והוא ענה:
עמית: "מה המצב?"
שני: "סבבה, מה העניינים?"
עמית: "הכל טוב!"
שני: "תקשיב, אתה יכול לעשות לי טובה מזה גדולה?"
עמית: "הממ תלוי מה.."
שני: "ליוויתי עכשיו את סיון מהסניף ואין לי איך לחזור הביתה. והתחיל לרדת גשם.."
עמית: "ואין לך עוד אוטובוסים או מישהו שיכול ללות אותך?"
שני: "לא, אני פה לבד. כאילו, מתחת לבית של סיון"
עמית: "וואו את לבד? טוב סבבה, אני בא לקחת אותך"
שני: "אוקיי. תבוא לכניסה של המכוניות"
עמית: "אחלה, יאללה ביי"
והוא בא! איזה מאמי, נכון? וואי זה מזה עשה לי טוב על הלב שהוא הסכים! אז נכו שנראה לי שהוא יותר עשה את זה מחובתו כמדריך לעזור לי וזה יותר מאשר בתור ידיד, אבל חפיף..
ואז באוטו היה מזה מוזר! חשבתי שאני אהיה לחוצה או שאני אתרגש או משהו כזה- ולא היה כלום. כאילו מעולם לא אהבתי אותו. זה היה נראה לי טבעי כל כך! תמיד תמיד חל בי איזשהו שינוי לידו, כל פעם הוא מתבטא בצורה אחרת, אבל הפעם- כלום פשוט!
הסתכלתי עליו ולא הרגשתי כלום. דברתי איתו ולא התרגשתי בכלל. כשהגענו לבית שלי- לא רציתי יותר מדי להשאר, אפילו לא היה אכפת לי לרדת.
גם כשהיינו בסניף הוא לא היה חסר לי יותר מדי..זה כאילו אני כבר כל כך רגילה לאהוב אותו, שאפילו כשאני מרגישה שזה כבר דועך- אני לא מסוגלת להודות בזה, אפילו לא לעצמי. אני מאוהבת באהבה.
זה מפחיד אותי לא להיות מאוהבת. כאילו לא יהיה לי יותר בשביל מה להשקיע, על מה לחלום, על מי לחשוב, בשביל מי להיות שמחה..
אני לא יודעת כבר מה אני רוצה מעצמי! אני פשוט יודעת שאם הוא יהיה עם שירן או עם מישהי, אני אפגע וזה יכאב לי, אז למה אני אומרת שאני לא אוהבת אותו? ולמה אני פתאום לא מתרגשת ממנו?
מה..זהו? אני אוהבת אותו עכשיו רק בתור ידיד טוב שלי?!
טוב חוצמזה, יש מישהו בשם שוקי (י-ה-ו-ש-ו-ע) שמעביר בסניף בכל יום חמישי שיעור. הוא בן 22 ככה, תלמיד ישיבה, והוא מאמי פשוט!! אני ממש לא אומרת שיש לי כלפיו משהו- אבל הוא פשוט חמוד!
כבר בשבוע שעבר הוא היה כזה נחמד, והיום גם..הוא ממש חמוד 
! והוא מזה מתייחס אליי יפה, בחיי!
היום, בסוף השיעור דברנו כזה. הוא אמר שאני שונאת אותו ואני אמרתי שיש לו משהו נגדי- והכל בצחוק- ואז הגענו ליציאה מהסניף ועברנו בין כולם, ופתאום הוא אמר לי: "אבל רק שתדעי שאנשים שאני הכי יורד עליהם ונראה להם שאני שונא אותם- דווקא מהם הכי אכפת לי והכי אני רוצה לדעת מה הם אומרים" והסתובב..וכל השיעור הוא כזה! צוחק איתי וזה..אוףף לא יודעת! (סיון ומוריה- אין בזה שום רמז, בחיי! אני אומרת את זה פשוט כי הוא חמוד..=])
יאללההה נמאס לי כבר להיות מבולבלת מהכללל!!
אף פעם דברים לא ילכו לי חלק?! אני כזאת לא החלטית בעעע!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
