אז יחסית הרבה זמן לא עידכנתי..לא היה לי משהו חשוב לכתוב יותר מידי
, כל השבוע היה נורא משעמם ומוזר, לא קרה כלום, לא ציפיתי לכלום, ושכלום לא קרה, לא הרגשתי כלום.
הזוי כנראה, או סתם טיפשי..מה שתרצו.
מרגיש מוזר בזמן האחרון, לא יודע מה עובר עליי, מצד אחד מרגיש התבגרות,
מצד שני רוצה להשאר אותו האדם השטותי, אני חייב לבחור, ואני לא רוצה.
חסר הבעה חסר החלטה, מסתובב ברחוב, מרגיש כמו מסיכה על הפרצוף,שונא את ההרגשה.
לא יודע, לא בטוח, לא סגור, לא חושב, ושוב לא יודע.
מתבלבט,מבולבל,חושש, פוחד.
מה נדפק איתי אני כבר לא יודע..
אבל כמו שאני מכיר את עצמי אני פשוט אזרום ולא אתן חשיבות..אבל זה מתחיל להפריע לי כבר.
לא יודע איך הכל יגמר.
נזרום, ננסה, חייב. נעביר את התחושות שמתגנבות לאחרונה יותר מידי ללב,
צריך לשמור על האישיות שלי..
אבל מי אני באמת? אפילו אני לא יודע.
זה באמת משנה? אולי אני בעצם כל האישיות הללו?
אולי הן מי שיוצרות אותי? זה מצב נורמלי? לחיות במצב מוזר, לחשוב עקום,
ואולי להיות פשוט אידיוט?
אפילו אני לא יכול לענות לעצמי על השאלות הללו..
פשוט הן חוזרות על עצמן הרבה מאנשים קרובים אליי, והתחלתי לתתהות מי אני באמת?
כנראה שאף אחד באמת..
Isn't it weird? Isn't it strange? i live in the shadows, but doesn't everyone live to? Isn't it strange how i all feel a little bit weird sometimes? Isn't it hard, standing in the rain? Yeah you're on the verge of going crazy and your heart's in pain No one can hear, but you're screaming so loud You feel like you're all alone in a faceless crowd Whoa, sitting on the side, waiting for a sign, hoping that my luck will change Reaching for a hand that'll understand, someone who feels the same When you live in a cookie cutter world, being different is a sin So you don't stand out, but you don't fit in Weird
this is my land of Confusion
_________________________________________________________________________
חברים שלי ממש אכזבו אותי!!!! אף אחד לא רוצה לראות איתי את הסרט של נילס הולגרסון!!! P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים
