שנים אל היה לי כזה וויכוח עם ההורים שלי..אני לא יודע מה הם רוצים ממני..
דאמ שפשוט יפסיקו להתערב לי בחיים..רוב הפעמים הם צודקים אבל לא הפעם..
אני לא אחשוף את הנושא פה..כי זה לא חשוב.
אבל זה כל כך פגע בי שהם לא סומכים עליי שזה מדהים..
זה לא שאני איזה עבריין שבורח מהבית או איזה בולשיט..
זה פשוט כזה..אני לא יכול להסביר..
וואו אין לי מילים לבטא..וזה מוזר כי אני חופר כזה..
דאמ..דאמ ושוב דאמ..
מרוגז..מעוצבן.
אני אלך פשוט לשים לי איזה סיפור אודיו מרגיע..משהו עמוס עוז מספר..
ואלך לישון קצת..
ואו איזה קריז לא עובר לי..כדי שאני אלך לישון וכל הפאק הזה..אין לי כח אליהם..
אני מרגיש כמו ביום מעונן..כזה שכל הגשם נוזל עלייך..ואתה מרגיש שכולם נגדך.

:(
תגידו מילים מנחמות..(שלא יהיו קטשיות מידי..)