The-Secret-Behind-The-Words

הוא הרגיש לחץ מסויים ביד שמאל, שכנראה קשור ללב, הוא החליט שזה מוזר מידי הוא הזמין אמבולנס,והלך להיבדק, שמו אותו במיון במיטה מול אנשים שנראים כאילו עוד שנייה הם הולכים למות,, האחות הדפוקה אמרה שמזל שזה קרה עכשיו, כי אחרי הכל הוא כבר נחשב מבוגר בעל מחלות קודמות,והוא נחשב אדם עם סיכון, לכן צריך לאשפז אותו כמה ימים ולבדוק, הוא שאל מה יש לו היא לא יודעת לענות, היא רק קוראת לזה "נס" ושמה לו עוד נוזלים והולכת..הוא שומר על מראה רציני, ואני שרואה אותו ככה שוכב שם חסר אונים,ומחוויר מלא מחשבות ריקניות, שותק, פשוט מסתכל ושותק, הולך ללא מטרה מסתכל, ושותק..למה אני שותק כל כך הרבה..?? כל הבית חולים הדפוק הזה, נחשב טוב..אבל מה יכול להיות טוב בבית חולים? עכשיו העבירו אותו למחלקה אחרת..של אנשים בהשגחה אבל בפחות סיכון, זה לא מקל עליי, אני אותן מחשבות ריקניות באותו הזמן שאני כותב את הטקסט הזה, הוא מנסה להתבדח,לשחרר קצת לחץ אבל רואים בעיניים שלו את הדיכאון והחולשה של אותו האדם המאושר,הוא מבקש שנביא לו כמה דברים, גם באוטו בדרך החשוכה אני שותק,עולה במעלית ושותק,נכנס הביתה ושותק, מכין את הדברים שלו בתיק ושותק, כל הזמן הפה לא זז ולא נע. מחשבות ריקניות כל כך...זה מדהים, גם לי יש לחץ בחזה שמסרב להשתחרר, אנשים לא רואים, אנשים לא יודעים אילו מחשבות באות לך לראש אחרי כזה הלם, אבל חייבים לעמוד בהם בשביל שאר המשפחה, ובכלל אני מקווה שהוא יצא מזה.

ובכלל-

אל תגיבו.