כל השנה האחרונה [וגם לפני שאני חושב על זה] אני מרגיש כאילו... כאילו... משהו חסר. אני מרגיש שכולם לוקחים אותי כמובן מעליו, אני מרגיש שלאף אחד לא באמת אכפת ממני [במיוחד החברים], ואני מרגיש שהם איתי בגלל אילוצים שלא מובנים לי. [אני חייב להודות שהמחשבות האלה אצלי בראש די הרבה זמן]. לפעמים אני מרגיש שכולם צבועים, שכולם סכסכנים... שכולם.. מגעילים! ממש אכפת לי מהחברים שלי, אל תבינו לא נכון, אבל אני בהרגשה מתמדת שהם לא שמים עלי זין.-מישהו מהאינטרנט,שאני מבין אותו כל כך טוב.
אני מרגיש שוב, שהכל קורה כמו לפני 3 שנים, ההתרחקות, המבטים,האי-קשר,האכזבה הכל,בדיוק כמו הסיפור אז.
תמיד אני יוצא רע,תמי החרא,תמיד הזבל,תמי הדפוק, למה? כי אני עומד על העקרונות שלי,כי אני-אני,כי אני לא מוכן להתפשר,כי אני לא חרא וצבוע.
אני מעולם לא נטשתי אף אחד,תמיד חברים היו מעל להכל,מעל בחורות,מעל התחייבויות.
אני ממש מאוכזב, חשבתי אחרי שאמרתי, הכל ישתנה,דיברנו על זה, וכלום לא עזר,היה רק הינהון והסכמה,אבל הנה הכל קרה שוב.
מה הם חושבים שאני אבן חסרת רגשות? אם אתם חושבים ככה תתפלאו, אני אדם,אני לא מושלם,אני יכול להיות חרא שלא דבר, אבל אני משתדל שלא, וגם אם אני לא מושלם ואתם לא אוהבים אותי.
יש לכם 2 ברירות:
1-לסבול אותי כמו שאני.
2-להתרחק ממני.
את 2 הסיבות אני אקבל לא משנה מה תבחרו,או מי יבחר.
נמאס לי מהבטים שלכם, נמאס לי מכל המחשבות שלכם.
מה אתם חושבים שאני לא יודע שאתם יוצאים מאחורי הגב שלי? לא אתם בהחלט לא חייבים לי דבר,אבל תחשבו שוב, אני הייתי כזה אליכם? פעם לא הזמנתי אתכם?.
אולי זה אני? שאני טוב מידי, ולא מתפשר? לא ראיתי את מתפשרים,לא ראיתי אתכם מתנצלים.
מה הבעיה שלכם? בואו ננסה לפתור ביחד:
1-אני אבן חסרת רגשות?
2-אני איש על אנושי שפשוט אפשר לעשות מה שרוצים והוא ימשיך בחייו בלי טינה?
3-לא אכפת לכם?
4-אתם פשוט לא רואים את זה?
נמאס לי,אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, להגיד שאני חרא,שאני זבל,שכל הכתוב פה הוא שקר, אבל אני יודע את האמת, וגם אם אני מפספס משהו,ככה אני מרגיש, לכם לא אכפת כנראה,כן תחיו בחיים שלכם,תתקדמו הלאה,אבל חלק מכם, שרק הגיעו למקום חדש,אל תשכחו מי הפגיש אתכם,מי הוציא אתכם מהבית,מי דאג לכם שהכל בסדר.
אני כבר לא מרגיש קשור, לא לחברים בשכונה,לא לאנשים מבית הכרם,בשום מקום מרגיש לא קשור,ואפילו לא שייך,מקומות שהיו כמו מקלט שלי,נתפסו ונהרסו ע"י אנשים חדשים,אנשים שסמכתי עליהם שאצלם,אני אוכל פשוט לפרוק את הלב איכזבו אותי, וזה פגע בי והשאיר צלקת,כמו לפני 3 שנים.
בואו נבהיר כמה דברים :
א- אני מי שאני ואני לא מתכוון להשתנות.
ב- אני לא אדם שמתפשר.
ג- אני אדם ששומר על עצמו מקרוב,ובאופן מוגזם לפעמים.
ד- אני אדם עם עקרונות.
ה- אני אדם עם יש רגשות.
ו- אני אדם.
בואו ניגע בכמה נקודות:
א-אל תאיימו.
ב-אל תיהיו צבועים.
ג-אל תפגעו בי.
כי אני אדם גאה,שלא מדבר על מה שהוא מרגיש,הוא אוגר,ואוגר,עד שבסוף הכל מתפרץ,ואז? שתצטרכו אותי באמת שתגלו שאני אמיתי,אני לא יהיה שם בשבילכם,לא יהיה שם בשביל אף אחד, אני אעמוד מעל,פגוע,ואסתכל,כי אני לא מוכן לסבול את החרא שלכם יותר.
תחליטו מה אתם עושים, כי כל המבטים העויינים שלכם,כל הלחשושים והריכולים שלכם, כל היציאות שלכם בלעדיי פוגעים בי, ועמוק.
מה אתם יכולים לעשות?
1-לקרוא את זה ולהתעלם.
2-לקרוא את זה ולקחת לצומת לב
3-לשנות את עצמכם,ולהתבונן מנקודת מבט שלי.
4-לקלל אותי ולהגיד שאני זבל.
5-להתעלם ממני.
6-לדבר איתי על מה שאני מרגיש.
לכל האלה שמכירים אותי וחושבים שזה סתם פוסט, לא,ככה אני באמת מרגיש,ככה אני חושב,ככה אני רואה את פני הדברים,ואם תריבו איתי בגלל זה,או בגלל כל דבר אחר שנגעתי בו פה, (לנסות לשנות אותי וכו'),
תקראו את זה:
אני לא מתכוון להשתנות,לא מתכוון להתפשר,לא מתכוון להיות אדם אחר,תאמינו לי, אני מוכן לשבת בבית לבד ולסבול משעמום יתר,מאשר שתמשיכו להתנהג ככה (מה שאני בטוח שתעשו).
אז חבל לי, כי כל חבר וחברה שלי שאני מסתובב איתם,חשובים לי,ואם אני לא חשוב לכם מספיק,זו בעיה שלכם,נתתי לכם בחירות למעלה,תעשו מה שאתם רוצים,אבל אל תיהיו צבועים.
ועכשיו..יש לי ספרות מחר בבוקר..אז אני אלך לישון..
אתה יודע מי זה. ואתה יודע שאני לא יכול להגיב אבל כתבתי לך פה את התגובה שלי. אני ממש מקוה שאני לא גרמתי לך את האבל הזה. אני מבין מה קורה עכשיו, אני לא מבין מה קרה לפני 3 שנים... אבל רק תדע שכמו שפעם אמרת לי שאני הייתי צריך את זה, אני אומר לך את זה עכשיו "you've got a frined in me..." אני מבקש לשנן ולא לשכוח! ובקשר לאחרים, אני מבין את הכאב, אבל אני חושב שהכי טוב זה לשכוח מהם, באותה קלות שהם עשו זאת, תתנתק גם אתה. תתפלא כמה זה קל, ואולי זה באמת עדיף, כי אם תמשיך להרגיש קשור, תמשיך להרגיש נבגד. ואולי הגיע הזמן לרענן קשרים שנשכחו, להתקרב לאנשים שלא היו מעורבים "בבגידות" אלא שפשוט הקשר אתם נשחק, זה קורה, ואפשר לתקן את זה. לפי דעתי זה שווה את זה, וזה גם יכול להרים אותך מהרגליים. עצה אחת- בעיות כאלה לא פותרים בדרישות. נתראה מחר בתאטרון שיטי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים
