הם נפגשו בפארק הציבורי, הוא חשב שהיא מדהימה והיא חשה שהוא מושלם בשבילה, הם יצאו ובילו ושוב יצאו ונהנו.
הם נהנו כל כך מזמן האיכות ביחד שהחליטו למסד את הקשר בברית הנישואין, הם גרו בבית יפה שלא חסר בו כלום, היו להם עבודות מסודרות וטובות: היא הייתה מזכירה בבית ספר והוא מנהל עבודה במפעל, הם חיו באושר תמידי, אך יום אחד הוא חזר מהעבודה שיכור ועצבני, היא ניסתה להרגיע אותו הוא לא נרגע, הוא הרביץ לה, היא בכתה וברחה.
אחר כך הוא שלח לה פרחים ואמר שהוא מצטער היא חזרה אליו,כי אחרי הכל הוא הבחור המושלם שלה שאותו כל כך כך אהבה, אבל כבר היה מאוחר מידי הוא היה מכור לאכוהול.
הם חיו המשיכו לחיות באושר ואפילו הביאו ילד קטן וחמוד לעולם.
האושר המשיך עד שיום אחד:
הוא חזר מהעבודה שיכור ועצבני היא ניסתה להרגיע אותו והוא לא נרגע, הוא הרביץ לה, היא בכתה וברחה.
אחר כך הוא שלח לה פרחים וביקש סליחה היא חזרה אליו,כי אחרי הכל הוא הבחור המושלם שאותו כל כך אהבה.
הוא פוטר מהעבודה, הוא ישב בבית טפח והשמין, שערו השחור החל לנשור, זיפים החלו לצוץ מכל עבר, הוא ניהיה רשע ומגעיל, אותו היא לא רצתה, היא רצתה לברוח ולעזוב, אבל הוא היה שיכור היא ניסתה להרגיע אותו, ולא הצליחה היא כבר לא בכתה ולא ברחה, הוא שלח פרחים, אבל הפעם הם הגיעו למקום אחר, לקבר שלה, והכל בגלל שהיא היתה טיפשה ולא סיפרה.
אל תשתקו, אל תיהיו כמו האישה בסיפור, תספרו!