
יושב ובוהה במסך הריק הבוהק במקצת, מנסה לקום ולא יכול, משותק, העיינים זזות במהירות, המוח מתחיל לחשוב בפחד, היידים קפואות במקומן, תחושת כאב מנוכרת בכל הגוף, הלב הולם בחוזקה.
בכל פעימה של הלב אתה מרגיש את הזרם זורם למוח הקודח שלך, אתה מתחיל להזיע,חם לך,קר לך,אתה לא מסוגל להחליט, לידך עומד בקבוק שתייה קר, אתה רואה את טיפות המים הקפואים נמסים לאט לאט ויורדים ממנו, אתה משתוקק לטעום את טעמו, אבל אתה קפוא בפחד, היידים שלך לא נעות, אתה מאבד את העשונות, מנסה לצעוק אבל מהפחד משותק.
חסר אונים, גופך מוטל מול המסך הלבן הבוהק,פוחד שלא תוכל ללכת עוד, אתה מנסה להרגיע את עצמך במחשבות מרגיעות, אתה מרגיש שאתה יכול לנסות לזוז, אתה מוותר על הכל, רק מנסה לצאת מהחדר החשוך שאתה מרגיש שמתכווץ סביבך, אתה מנסה לעמוד, אתה מרגיש בביטחון, מאושר שהכל מאחוריך אתה מתחיל לצעוד, ואז נופל על השטיח מלא האבק,משתעל ונחנק, אתה מרגיש את החושך מתקרב אלייך עוד יותר, נשמיתך נעתקת ממקומה, אתה שקט,מנסה להעזר ביידים לקום כדי לשאוף אוויר שהוא לא מלא אבק.
אתה עולה בזהירות,מתקדם לעבר הריצפה הקרה, מנסה לקום שוב אך רגלייך לא מוכנות לזוז ממקומן, חסר אונים אתה מנסה שוב לקרוא לעזרה, ללא הועיל, אף אחד לא שומע אותך, אתה לבד בבית, הקירות סוגרים עלייך, מנסה לזחול על הריצפה הקרה.
אתה שוכב שם, פשוט שוכב, ללא נועה, אתה משלים עם גורלך המר, המוות הקרוב שמגיע לעברך אתה ממש מרגיש את הנשימות שלו על צווארך, הבל פיו מסריח,אתה מדמה את הריח לריח של גופות נרקבות.
ולפתע, אתה מצליח לעמוד, אתה מרגיש כאילו מישהו מושך אותך, לא שמת לב שאתה עומד לבדך,ואז אתה הולך לכיוון השירותים, שוטף את הפנים,
וחושב:
איזה מזל שהתעוררה לך הרגל.