בזמן האחרון אני פחות מרגיש כמו עצמי..אותו הטיפוס הקשוח והאפל והמניאק..אני מתחיל לראות (וכנראה שגם אחרים רואים) פן אחר באישיות שלי..
הרבה אנשים אומרים שאני מצחיק..גם גרמתי לאחד לבכות מרוב צחוק..בשיעור מתמטיקה רק כי דיברתי איתו על.."הנושא" הרגיל שלי..
מוזר..אני לא רגיל שאומרים "חמוד" במקום "מניאק".
גם ההרגשה אחרת..אני כבר באמת לא דופק חשבון לשום דבר..בטוח לוקח קשה..פחות נעלב..עדיין אפל במקצת..אבל גם הערפל מתפוגג לאיטו.
מצחיק..אני כבר לא סגור על עצמי..אפל?קשוח?חרא?וונאבי?חמוד?מצחיק?
או שבעצם כולם מעצבים אותי?
נראה איך זה יזרום..גם אלים אני פחות אולי אני סוף סוף מתבגר (לאא אין סיכוי..)?
תמיד אשאר אותו ילד מגודל (יש הטוענים שמאוד..) בעל ההתנהגות של בן ה5.
אבל נחמד שחושבים שאתה בסדר..
באמת נחמד.
קבלו את המהפך (או שלא..)
-קשוח ואפל.
-חמוד ומצחיק.
אני כל כך הולך לעשות את זה:

אה אה! קורע!