לא יודע מה קורה בזמן האחרון, כל הזמן אני אומר בצחוק שאני לובש מסיכה, אבל אני כל הזמן מגלה שהמסיכה היא באמת אני.
אני לא מסוגל לסבול את המחשבות האלה שאני שונא צביעות ובעצם הייתי הכי צבוע.
בעצם שיחקתי דמות, אני מרגיש שאף אחד לא מכיר אותי כאדם אמיתי, אלא כל אחד חושב משהו אחר, למה אני לא יכול להיות אדם אחד? חשבתי שזה מגניב שיש כל כך הרבה דמויות לשחק, אבל אני מפחד שאני מאבד את האני האמיתי שאני כל כך אוהב. או בעצם לא אוהב?.
לא מרגיש קשור לשום מקום, לא מוצא את המקום הנכון להיות בו, לא רגוע, לא עצבני, לא מסוגל לחשוב,לא מסוגל לחשוף.
מה עובר עליי בזמן האחרון? אני צובר כל כך הרבה דברים בתוכי, כל כך הרבה רגשות, מחשבות, כבר לא מסוגל לסמוך על אף אחד.
לא מוציא אותן, סופג אותן, אני שוכח שאני רק אדם, רק נער מתבגר, צובר כל כך הרבה חרא, אני פוחד שיום אחד הכל יתפרץ בזמן הלא נכון על האדם הלא נכון.
כולם מסביב מנסים לדאוג לי, לבדוק אם הכל בסדר. כן הכל בסדר, אבל אולי מלבד לשאלה השטוחה הזאת.. תנסו לדבר,להקשיב.
לא בעצם אל תעשו את זה, אני לא מסוגל לשתף, כבר לא.
פגוע, מאוכזב, עצוב, כבר לא אותו אחד.
רוצה למצוא את עצמי, לא מצליח.
מסביב כולם משתנים, נפתחים, רק אני חווה כאב פנימי ? לא מסוגל להפתח? לא מסוגל להראות את האני האמיתי? פשוט מגעיל את עצמי לפעמים.
מה יהיה איתי בסוף?
רוצה לשבת על ענן וללכת רחוק מכאן.
למקום אחר, מקום בו אני קשור מקום בו אני רצוי.
הכל נכתב ממקום של כאב לא מוסבר,לא מסוגל לבטא את עצמי גם במילים לא במשפטים אפילו לא בסיפורים.
יש רק פיתרון אחד, לחזור ללבוש את המסיכה ולשחק את הפקיד שיועד לי.
אני לא מרוצה מזה, אבל כבר אף אחד לא מוכן לקבל אותי אחרת
רואים אותי כחרא,מניאק,לא חברותי זבל של אדם, עקשן, רוצה צומי, בצל.
אף אחד לא יודע מה יש מתחת לכל הדברים האלה גם לא אני.
אולי אנשים רואים את האמת אבל מתכחשים לה.
אנשים לא יפעלו למען אחרים, הם יפעלו למען עצמם,כל אחד כזה, אני אתה את, כל אחד מאיתנו.
החברה היא זבל, אבל כל אחד צריך חברה.
רוצה להשתנות באמת שכן.
אבל לא למען אף אחד.
רק למען עצמי.
כל המצב רוח הזה חייב להגמר..
אני באמת אתפרץ בסוף.
אני לא יודע מתי, אני לא יודע איך, אבל זה יקרה.
אני רוצה להודות לכמה אנשים שלמרות שהם לא מבינים הם רוצים לעזור.
ביצ',דד,רותם, נועה.
תודה לכם.
אתם בסדר אתם.
ולמרות שזה לא נראה שאני מעריך אתכם, אני מאוד מעריך.
זוכר ולא שוכח.
אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים