על מה אנחנו חיים? רק על זמנים, אולי מספיק להסתכל אחורה ולחיות את הרגע, רק בשביל הקטע.
מרגיש בתוך כלוב מלא בזעם שרק גובר, כמו חיה פצועה שרק רוצה לברוח אל החופש,רוצה להתשחרר.
במצב בלתי נסבל חי באשליות, רק מקווה לעולם טוב יותר- בלי סודות.
כמו זיקית מסתתר מתחבא, לא מראה מתגבר ואח"כ רק נופל יותר.
עייף מכל השטויות מכל הבעיות, לא רוצה לשמוע יותר את כל השטויות.
מאושר רק לרגעים, מנסה להגיע עד לעננים, אבל בכל זאת מה המטרה? כמובן היא אינה ידועה.
לא מוכן לעמוד מהצד ולסבול, לראות את כולם נוסקים למרומים ואני נשאר לבד המצב על הפנים.
לא חי על פוזות לא חי על צומת לב, רק רוצה לחיות את החיים בלי להעלב.
נופל לבור מנסה לראות את הקרקעית מגלה שזה בעצם בור ללא תחתית.
מוזר, מבולבל,חי בחלומות נסתרים, שאפילו בהם לא מתחשבים.
לא מסוגל להכנע רק רוצה להגיע למטרה, שהיא עדיין לא ידועה.
מחכה לגודו, מחכה לאנשים, די נמאס כבר חלאס לשקרים.
נעלם בתוך אפלילות של עצמי,חי בבועה שהיא לא מאפיינת אותי.
לובש מסיכה ביום יום חי על הרגע, לא מוכן לעצור רץ כל הזמן קדימה, אף אחד לא יחכה לך כבר תבין.
אתה כבר לא ילד מספיק עם המשחקים, תתברר- כבר יש לך זיפים.
צא החוצה למגרש של הגדולים, שים זין על כל השאר ולך עם הזרמים.
לא מסוגל לשתוק עוד רוצה לצעוק, אבל בפנים, אתה יודע שזה לא צחוק.
עוצר בעצמך כל כך הרבה חרא ומכאוב, לא מגלה לא מספר פשוט חושש להשתפר.
יודע מי אתה תחיה את עצמך, לא שווה להשתנות בשביל אף אחד פרט לך.
די,נמאס,צאו מפה כבר, לא חבל על המילים לא חבל על הכלל?
לא מובן לא רצוי לא מרוצה, רוצה רק להביט קדימה ולא לחשוב מה יהיה.
והנה האור עודנו שם, מראה את הרקע של הים.
הכל תוקף, הכל נעלם, הכל לא מובן, והכל בכלל לא מוגדר.
כבר אין מילים לסיים אין מילים לחזק, פשוט להמשיך את אותה ההרגשה הלא ברורה, הלא מובנת,המרגיזה שאת חיי היא מובילה.
פעם קרה לכם שכתבתם פוסט שלא חשבתם ופשוט נתתם למילים לזרום? הנה..גם לי זה קרה.
נסיים את זה טיפה קומי.
משהו באמת עמוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים
