קצת קשה לי לעדכן בזמן האחרון, אני מלא מבחנים והאמת, שהסיבה האמיתית היא חוסר מוטיבציה.
אז מה עבר עליי, המבחן בהיסטוריה עבר..אני חושב שהלך סביר..לא משהו מרגש..
אתמול הלכתי לניצוץ מחוסר ברירה (עקב היותי חסר חיים ככל הנראה) הבאתי איתי את גיא ואת רותם (ניסיתי להיות הכי שאפשר..) השאר לא ממש הגיעו, נועה נעלמה בהמון גם גיא נעלם אחר כך, עשינו מתיחה טלפונית שלא הצחיקה אף אחד (שלום..הגעתי לכבאי..? לא? חבל..רציתי שתכבה לי את התחת עם "הזרנוק" הענק שלך..) הייתי עם איתי ליאור והילה, הילה הביאה וודקה, לא הבנתי בדיוק למה זה היה נחוץ אבל שיהיה..
גבי ועמנואל דיברו איתנו לגבי המכות עם הערסים שבוע שעבר, מיותר לציין שהפעם הגעתי עם עזרה בכיס (נקרא לזה ככה.) איתי חימם אותי על זה שגבי אמר שאנחנו היינו גורם שלישי במכות (מה אנחנו קשורים) כעסתי על גבי, דווקא עמנואל יצא בסדר איתנו, ישבנו לדבר קצת אני רותם שיר ליאור והילה, רותם הסתלקה וחזרה שיר נעלם וחזר, היינו צריכים ללוות את איתי לתחנה (הילד גר בחור) חיכינו ואז גם אני תפסתי טרמפ עם אח שלי.
הלכתי לישון מי יודע מתי..
קמתי בבוקר, במטרה לקנות מאווררים למחשב ונעליים לעצמי, פגשתי את אבא שלי שסיפר לי שבניצוץ היה מקרה של איזה ילד שנפל מאיזשהו מקום הוא נפגע מברזל ומשולחן אבן, הייתי בטוח שזה אחד הערסים אז לא ייחסתי לזה חשיבות, הלכתי גם להסתפר, עמרי דיבר איתי ושאל אם אני רוצה לקנות מתנה לנדב, הסכמתי, סיכמנו שנלך לקניון ונקנה שם (החלטנו על שעון) תוך כדי ה"עיצוב שיער" אני מקבל צלצול, איתי על הקו :
"היי בנאדם, שמעת מה קרה לשיר?"
אני ישר קישרתי בין המקרים.
אני: "מה?? זה היה שיר??"
איתי:"כן"
אני:"מה איתו??"
איתי:"מחוסר הכרה-צמח טיפול נמרץ,שבר בגולגת כנראה"
אני:"איפה אתה?"
איתי:"בבית חולים עם עמנואל"
אני:דאמ, בנאדם..תודיע לי מה קורה איתו".
לא תיארתי לעצמי שדווקא שיר הוא האדם, הוא הסתובב איתנו אתמול והוא היה סבבה לגמרי, למרות שאין לי קשר אליו במיוחד אני מקווה שהוא יחלים ושהכל יהיה בסדר איתו.
דד אמר שסגרו את הניצוץ, נראה מה יהיה הלאה..דאמ כל השיט הזה..
השארתי את כל המקרה מאחוריי, בערב יצאנו לדד "לחגוג" לביצ', הלכנו, והמתנה אצלי משתדל להסתיר אותה (כן..שעון) הגענו לדד ועד שאנחנו מתיישבים אבי שולח לביצ' סמס "אחי, אני לא אגיע יש מסיבת הפתעה לאמא שלי מקווה שתאהב את השעון".
איזה פאקינג חוסר טאקט!! ביצ' לא ידע שקנינו לו משהו!
בכל אופן, היה נחמד מאוד, טל נעלמה (הלכה לישון בסלון) שחר..(טוב נו..שחר..)
דד היה עייף, עמרי היה אנרגטי כמעט כמוני, וביצ' היה מבואס מהחיים (אתה ממורמר!!).
אבל היה נחמד (אדי מרפי חופר!!)
חזרנו ב2 בערך..
התקלחתי..
והנה אני מעדכן סוף כל סוף.
נקודות ומסקנות.
*הגעתי למסקנה שיש אנשים שלמרות כל הזמן שעבר..אני פשוט לא יכול לסבול אותם עדיין..
*הגעתי למסקנה שהנעליים שקניתי דווקא נוחות מאוד..והן גם מתאימות לקטע בתאטרון
*הגעתי למסקנה שאני עוד יותר לא סובל ערסים
*הניצוץ זה מקום מסוכן.
*אורלי מורה הרבה יותר טובה מיעלה!
*הסיום החדש בהצגה ממש ממש טוב!!
זהו בערך..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים