כן.. רוגע מסויים, כל השיט'ס עברו, יאיי?
משהו מציק בזמן האחרון לא סגור מה, זה מחרפן וטוחן לי את המוח, אבל זה לא כל כך נורא.
כבר רגיל לכל הבעיות שלי ושל כולם, לא מתייחס, פשוט, סוגר עניין.
מתעלם, מחכה לזמן יותר טוב, סוגר את העיינים וחושב שהכל יעבור-בקרוב.
מרגיש בסדר-לא נורא, חוץ מזה, הראש פנוי וחושב רק מה יהיה.
לא כותב, לא שומע, לא שר ולא בורח, מעדיף פשוט להפעיל את המוח.
מחשבות רגשות יש שם בפנים, אך אני איני שולף מפחד מהגיצים, שיעופו לכל עבר, או אי שם לתוך הסערה, פשוט שיעלמו להם בשקט זה באמת לא כל כך רע.
מנסה להיפטר מהאני החלופי, זה לא הולך כל כך אבל נשאר אופטימי.
לא ממהר לשום מקום לא מחפש תקווה, רק חי חלום וישן לי במיטה.
הכל עבר הכל נגמר, עוד מתחיל מתחיל שוב הכל.
יודע שסבל וייאוש יש, אך שאני מרגיש אותם אני פשוט זורק לאש.
לא שותק לעולמים לא נוצר לשון, מקלל שואג, אני פשוט חי את החלום.
נוגע מרחוק או אולי רק מביט, לעבר שקיעה נושנה בעמק העתיק.
מקווה שכך יישאר הכל, בעצם אולי זה רק רגעי? נהנה מכל רגע, ולא חושב על עצמי.
מסופק-מרותק ושאר מילים מתפנפנות- אצחק לי בשקט בתוך ליבי שגדל לפתע, גם הוא נהנה מכל רגע.
אך אבוי הנה שוב ה"רוע" מתקרב, בנשיפה אחת אעיף אותו אבל רק שלא יעלב.
מצחיק את עצמי זה באמת מבדר, אולי שנה הבאה אופיע בסליבסטר?
באמת רגוע אולי כי כולם עוזבים? ואני חי לי בשקט בלי גינונים ועצבים.
8 ימים של שקט באים שוב מחדש,פשוט אשב לי עם משקפי השמש וארגיש מבורך.
הנה זהו הכל בא לסיומו רק עוד רגע ואבכה על מה שלא?
אך ימים עלובים ומרירים הסתלקו נא, ישר אל הביבים.
זהו פה נגמרים כל השטויות ואחזור לעולם של אבל-סבל מלא בחיות, חיות אדם ללא שום היסוס להרוס, אך אני אלך בשקט, כי אותי איש כבר לא ידרוס.

ד"א..
יובל המבולבל הזה ממש יקר !!!
120 שקל לחולצה ולכובע????
wtf??
אני אשאר עם התחפושת של הפוואר ריינג'ר האדום..