חזרו מפולין, לא התרגשתי, לא התגעגעתי, שיהיה. הם עשו שיחה של "כן ממש השתננו" נו בחייאת..לעבוד על עצמכם..צאו מהפוזה.. זה העלה את העצבים שבכל השיעורים דיברנו על זה..
ואני אני כאן.. משועמם כל כך שומע מוזיקה ומשחק פוקימון צהוב..(פיקצ'ו כזה זבל..)..
הגעתי לאלבומים שלא שמעתי בחיים שלי ונמצאים על המחשב שלי...
עכשיו אני שומע ראפ.. (לאן התדרדר עולמנו?????)
אני רוצה להגיד לכם משהו על ראפ ועל ראפרים:
אוי אוי אוי..
ערך זה פוגע בכמה אנשים אבל ת'כלס למי אכפת?
-ראפר
ראפ זו (לא) מוזיקה לאנשים (לא) מגניבים שלא היה להם כוח להשיג מתופף,גיטריסט ובאסיסט כדי לעשות מוזיקה אז הם פשוט יצרו אחת במחשב וגם לא היה להם כוח לשיר אז הם פשוט דיברו וכך נוצר הראפ. כיום הראפ משמש עבריינים, בשביל עבריינים זו מוזיקה רקע מצוינת כשמרביצים לזקנות. הראפ החל בשכונות עוני בארצות הברית , כהשחורים(ואמינם) שרו על החיים המסכנים שלהם בצל העוני. לכן הראפ הראשון ניראה ככה:
"יו יו אני היום קמתי צחצחתי שיניים
ואז שטפתי פנים ושמתי נעליים
אני כזה מסכן, אני כזה עני
אין כלום במקרר, זה לא נחמד אחי
יו יו יו"
אבל היום בגלל שהראפ נכנס לגלגלצ' והפך למוזיקה משתלמת מאוד המצב ישתנה לגמרי ואנשים החלו לשיר על העושר שלהם. דוגמא ממוצעת:
"יו יו אני כזה עשיר!
יש לי פול כסף ועשרים בתים בעיר!
בנות נמרחות עליי, בכללי אני מגניב
אל תתחיל איתי או שנתחיל לריב
יו יו יו"
הראפר העבריין
סוג מסוכן ביותר של ראפר, מדובר על הראפר שמסתובב ברחובות עם בגדים רחבים ביותר (שנראים עליו כמו סדין), לרוב מרוקאי או תימני (נו בחייאת ראיתם אשכנזי ראפר-עבריין אי פעם?!) , מרביץ לזקנות, משחיט ספסלים ברחוב וגם בדרך כלל מספר אחד ברשימת המבוקשים אצל המשטרה האזורית. הוא יכתוב על חיי הפשע המגניבים שלו, יתאר איך המשטרה מתנקלת אליו וכמובן על כמה שהוא עשיר ובחורות נמרחות עליו. סוג נדיר בארץ (נחשב זן איכותי)
וונאבי ראפר-הנפוץ ביותר קיום!
מדובר לרוב בילד בן 12 שמתלבש רחב, הולך בפוזה, עושה פוזות מול המראה, מצלם את עצמו עושה תנועות ידיים מוזרות, שומע סאבלימנל (יו אני מאגניב) והצל (יו אף אחד לא מכיר אותי) וכמובן יכתוב על כמה שהוא עשיר ובנות נמרחות עליו, יו יו יו. "ראפר" כזה ימות באיזשהו שלב ממכות מראפרים אמיתיים או שיתאבד אחרי שלא קיבלו אותו לתאקט אחרי השיר שהוא עבד עליו במשך שלושה ימים (שכולל חצי בית ופיזמון).
ערסוראפר
כמו שזה נשמע, ראפר הערס. זה סוג של ראפר נפוץ מאוד בארץ. שערו בדרך כלל יהיה מחומצן יהיו בו כל האלמנטים של הערס הממוצע, ובנוסף הוא גם ישמע ראפ משולב עם מזרחית , ינסה לכתוב שירי ראפ ואז יזכר שהוא לא יודע אלף-בית ילך בפוזה ויעריץ גנגסטרים כושים.
ראפר מוסתר- אני???
מדובר באדם שמתלבש רגיל, הולך רגיל, ובכלל לא ניראה עליו שהוא ראפר, ובחיים לא היית מזהה שהוא ראפר עד שהיית מחטט לו במחשב וקולט את תיקיית השירים שלו. ראפר כזה בדרך כלל יעסוק במשמעות החיים,פילוסופיה, מלחמה ב"ראפרים בשקל", הברזה משיעורים, התחלה עם בנות ושמיעת ראפ מחתרתי ואיכותי. ראפר כזה גם בדרך כלל לא יתפרסם ויעדיף להישאר במחתרת עד סוף חייו, בטענה שהמיינסטרים טורף ומרושע.
ראפ בישראל
על אף הטענות, אין שום ראפ בישראל. מה שיש בישראל זה קראפ, חיקוי עלוב לראפ ולא יותר מזה. על אף שיש קצת אומני ראפ ישראלים טובים (שב"ק ס'), כולם מתעלמים מהם ומעדיפים לשמוע עד כמה סאבלימנעל עשיר ומגניב וכמה בחורות יש לו.
בנוסף נתקלתי בסוג מוזיקה נוסף, הוא פשוט כל כך הזוי שזה מדהים:
מזרחימו
המזרחימואים לובשים סקיני ג'ינס, מעמידים את השיער בצורה הומואית ושומעית מוזיקה חרא.
מזרחימו
- "תעזרו לי נשמות, החיים בזבל"
- ~ ערסימו על החיים
מזרחימו הוא סיגנון(לא) מוזיקה אשר התפתח בשנות ה-2000 מהאימו והמזרחית. המזרחימו מלווה בשירים דיכאוניים אותם שר ערס שמתלהב מהפוני של האימואים.
איך הכל התחיל
הכל התחיל בפורום נטוש בשם arsimo.co.il, פורום האימו הישראלי. כאשר לראשנה בפורום הופיע תימני, הלא הוא האימו התימני הראשון "שניר". נכון ש"שניר" לא שומע מזרחית, אבל הוריו החדירו לו את המורשה התימנית ואת המוזיקה המזרחית. זו הייתה תחילתה של תקופת המזרחימו הגדולה.
אחרי ששניר התימני קיבל אומץ ונכנס לפורום של אימואים, עקבו אחריו אלפי תימנים לפורום אימו אשר למרבה הפלא התלהבו מהאופנה, אך לא מהמוזיקה וביקשו לשנות אותה. אז נוצרה המוזיקה "מזרחימו".
תת ז'אנרים במזרחימו
מזרחימו הארדקור - מזרחימו של עבריינים שרוצים להיות פאנקיסטים וכל יצור אחר בכדור הארץ. לדוגמא, שרית חדד.
מזרחסקרימו - מזרחימו שבו צועקים מידי פעם. לדוגמא, אביב גפן.
ערבימו - בדרך כלל נפוץ במוזיקה הערבית יותר, אבל יש המקשרים אותו למזרחימו, סגנון השירה הערבימו מתאפיין בצעקות כגון "אל[ל]לה וואכבר" (קריאת גילוי מפתיע של עכבר בעירום) ו "סעמק", יש האומרים שמוזיקה זאת יותר קשורה לערבפאנק, אבל עקב ההתבטאות הפחות אלימה מהערבפאנק (סגנון שמאפיין שירה נגד הממסד הישראלי ועוד שלל קללות). סגנון זה לעומת זאת מתאפיין בבכי, הצגת העם הערבי כמיסכן נורא ויציאה נגד השילטון הישראלי.
פרחימו - פרחות ששרות מזרחימו, כגון שרית חדד וזהבה בן.
האופנה וההתנהגות
האופנה וההתנהגות המזרחימואים מאופיינים ב:
- גידול פוני מתולתל ומלחמות עם הפן שלהם כדי להחליק אותו.
- ניסיון למצוא בגדים נורמלים.
- לבישת שרשראות ח"י וטעינה שזה מהבר מצווה שלהם ושסבתא שלהם ז"ל נתנה להם אותה.
- הצקה למטאליסטים (ולפריקים) מסכנים בסנטר.
- בכייה על היותם צאצאים להורים מזרחים בעלי השקפה חרדית וערסית.
- לבישת בגדים צמודים (לפעמים גם עור) וצמיד ניטים (הם טוענים שזה לא של פריקים ושזה של סאדיסטים).
- חגורת ניטים שמגיעה מתחת לתחת עקב המיקום של המכנסיים(מתחת לתחת).
- נא לא להתבלבל בין הערס למזרחימו, הערס לובש בילה בונג והמזרחימו לובש לי קופר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים
