The-Secret-Behind-The-Words

וואו..עבר יחסית הרבה זמן אה..?

התגעגעתם..?

ובכן.. עברו כמה דברים..

קודם כל ההצגה..היה מדהים..

איזה לחץ מטורף לפני ואיזה כיף אחרי..

פחד וחשש לעומת כיף לא נורמלי.

כולם היו מצויינים, כולם פירגנו, כולם הריעו כולם החמיאו.

באמת היה מדהים.

ברגע שעולים לבמה, הכל מתערפל, אין קהל, אין אנשים, יש רק אותך ואת השותף שלך, ולמזלי, קיבלתי את השותף הכי טוב במגמה לא יכלתי לבחור מישהו מתאים יותר מדד.

תודה רבה דד.

גם למסיבה של יעל הספקתי ללכת, הרגשתי ממש לא קשור, עד ששברתי את הקרח (כן, ישבתי על אנשים והתחלתי לחפור להם בשכל עד שהם התחילו לחבב אותי + ).

האמ.. יעל תמונות האמ..

האוטובוס הזה היה מרגיז..אבל גם עליו עליתי (פאקינג 21).

מה עוד היה לי..

זה מה שקורה שלא מעדכנים הרבה זמן..

נעבור לטיול, כל הרעיון בטיול זה לקרב ולגבש, והטיול הזה בהחלט עזר, אבל גם בהחלט הראה כמה דברים לא נעימים..

התחיל כטיול רגיל..

המשיך בשיא החום..

-יום הראשון מצאתי את עצמי מת.

ישנתי לא רע בערב הראשון (פאקינג חם!!).

היה נחמד לדבר עם תום ולהכיר אותו (כן כן..בטח) קצת יותר (4 שנים באותו מקום ולא יודעים עליו כלום..זה קשוח ואפל אמיתי..).

היום השני..מה קרה ביום השני אני לא בטוח..אבל הלכנו מלא.. הלילה השני היה ממש משעשע, אני ותום עדיין מדברים ולפתע באה שי ונדחפת לה, דיברנו וחפרנו בשכל אחד לאחד ואחד ואחד לשנייה (יא איזה משפט פסיכוטי).

הלכנו להסתובב בחוץ, מצאנו את עצמנו בתוך משחק קלפים שגורר אותך לשיכרון חושים.

באמת כיף, שי היא גם בחורה שאפשר לדבר איתה על הכל.. (בנות..תלמדו).

ישנו שעה ולמחרת..(עלק למחרת..שעתיים אחרי שנרדמנו) היינו שפוכים, אבל בשבילי 3 ימים הספיקו והגיע הזמן לחזור לאמא (  ) .

ושוב..הליכה של 6 שעות..בשיא החום..שורדים..

ולפתע..

מרחוק אי שם..

צל כביר מכסה את הארץ..

הנה הוא..

הגדול מכולם..

ה..

אוטובוס!!

כן!

הביתהה!!

כל כך רציתי לישון וליאור לא נתן לי..ססס..

זה היה מרגיז..אז התנחלתי ליד תום ושי..

הרגשתי כל כך נדחף..

אבל לפחות היה עם מי לדבר..

(הם לא היו סגורים עם אני נדחף או לא...בכל אופן הם אמרו שלא..המבטים אמרו משהו אחר..אבל אחרי 3 ימים בשטח זה לא כזה מזיז לי את השערה בפיטמה השמאלית..).

הגענו..קיבלנו את החולצות הכי מכוערות שיש (בקטנה..). והביתה..

קמתי..

לא עשיתי כלום (המחשב המפגר קרס..שוב..).

ושוב לישון..

קמתי

שיעור מתמטיקה..

אני וביצ' הלכנו לתמיר..

היה משעשע ביותר (הכל בזכותך ביצ'..)

והנה אני עכשיו..

כותב שוב..

עוד מעט הולך לישון שוב..

ומחר יקום לשיעור נהיגה..

ולמסיבת בנות אלכוהול וסמים () אצל ליאור בבית..

אני רוצה להגיד על עצמי משהו

אני כותב את זה בשבילי ובשביל אף אחד אחר.

אז פאק יט, אנד פאק יו.

אני מאמין בערך נאמנות, נאמנות בין חברים היא הכל, ולא משנה מה, כלום לא ימנע ממני לקיים אותה,

כפי שראיתי בטיול, אצל כמה מהאנשים נשים באות לפני הנאמנות לחברים, אני לא אטיף על זה, אבל בשבילי נאמנות זה הכל, אני לא זוכר מקרה אחד שדפקתי או נטשתי חבר במצוקה, ושאני רואה את זה אני מנתק ישר קשר, זה מפריע לי,זה מציק לי, זה לא נותן לי לישון בלילות.

בחיים, אל תיתנו למישהו להוציא אתכם מהאמון שיש לחברים שלכם בכם, כי שזה קורה, אתם הופכים לברברים, לחיות פרא, כולם תוקעים סכין בגב, בשביל זה קיים הנאמנות, כשזה קורה לך, תמיד יהיה מישהו שיתמוך בך, ושאין לך נאמנות אין לך למה לחיות.

ככה לפחות אני רואה את זה.

פשוט שעשע אותי..