ביום האפל מכל אצא למסע, לא כל כך נורא, למקום מופלא- אל הלא נודע.
ביום האפל אתחיל לצעוד, כל עוד זה יעבוד, לא אכנע, לא אוותר, אמשיך ללכת, אך לא יותר.
באותה הדרך אלך, אסע תפילה, אמתין לרוח הבאה, לא אהסס לא אתמהמה כי אותי דבר לא ישגע, כל זה במטרה אחת לצאת למסע מופלא- אל הלא נודע.
במסעי אפילו ארכוש חבר, אך זהו רק חבר, ולא יותר.
אלמד דברים רבים, אישן במקומות מוזרים, אצפה בכוכבים הרחוקים, ולא אשכח את מטרתי לצאת למסע במקום מופלא שנמצא ככל הנראה בלא נודע.
ימים ולילות אצעד בכל מישור רמה או שפלה, לא אעצור, אמשיך לסבול כי בסופו של דבר אגיע לאותו היעד, אך זהו רק יעד, ולא יותר.
אכנס למערה חשוכה, כנראה ללא מוצא הכל למען סופו המיוחל של אותו המסע למקום כביכול מופלא אל הלא נודע.
אשכב בחול החם, אך עדיין לא אוותר, כי זהו סוף מסעי כנראה, אך זהו רק סופי, ולא יותר.
על החול אנוח מנוחת עולמים, אך זאת לעולם לא אפנים, מסעי היה מבוזבז כל מה שרציתי מאז, היה שקט ושלווה,בעיר קרובה במקום בהחלט נודע, הנקודה פוספה וכעת אני לכוד גלמוד אבוד, במקום לא נודע אך בהחלט הוא עדיין מופלא.
כלום אותי לא ישמח כי אני עומד בפתח לעוד מסע בדרך חדשה, למקום חדש ומופלא.

כתבתי אחד הרבה הרבה יותר טוב לפניי יומיים וזה לא נשמר..
אני לא מרוצה לגמרי מהכתוב למעלה..
אבל זה מה שהצלחתי עכשיו..
אני בטוח שתשרדו..
