לתהום נופל, אט אט ובשקט, לתוך אפלה, דממה אותי היא מקיפה, שקט שקט , חושך, שום רחש, שום רעש לא נשמע, רק טיפה, מזיכרון צורב שאינו יודע בושה.
חיש חיש ממהר להסתלק, עוצם עיניים ופוחד מהאמת.
דמעה קטנה שפורצת מן העין, ישר מגיעה לה אל הידיים, מים ששוטפים את כל גופי, לא נותנים לי מנוח, מראש כאב אדפוק את הראש בקיר כדי שלא אוכל לברוח.
בום בום בום, ירייה נשמעת באפילה, משטחת את כולם, שחוזרים לשכב בדממה.
לא פוצה פה, מפחד אפילו לנשום, זהו, הסוף קרב, ששש..נשמע קול שקט כדי להרגיע, אך לא נותן מנוס, לא נותן לי להפציע, נעלם, מתכווץ, לא שוכח, לא רוצה..
מי יודע מה ארצה? והנה בא אותו קול שקט, ששש.. הוא מסנן, ששש..
לא מרוצה, כבר לא יודע מה יהיה......
הדממה שמסביב הרעש רעש באוזניים מחשבות רודפות אותי פזור לכל הכיוונים מחזיק אותי כדי לסלק את אי השקט הפחדים שלי גוברים המסכה חוזרת הדממה שמסביב, הרעש רעש באוזניים מגיע לי אט-אט, עד הקרביים..
מסתמנת ירידה במצב רוחי זו כבר תקופה שלישית במסלול אישי זה רק לטובתי גדלים לי הפחדים
פרנואיד ראשי בין כל החברים שאני מכיר אי שקט גובר עלי אי שקט סוגר עלי והנה יום אפור בתאונת חיים שם מתעופפים כמה איברים אז אני שם לי שני פרקים של קרובים קרובים וככה מעביר לי את החיים אי שקט גבר עלי אי שקט סוגר עלי כמה רגעים כמה שנים וצריך לשים לזה סוף סוף סוף אי שקט אי שקט סוגר עלי כמה רגעים כמה שנים..
אחחחח..
לא שם זין עליכם לא רואה אתכם ממטר לא סופר לא מחשבן אל תגיד לי כבוד ואל תגיד לי חברים כי עם כאלה חברים מי בכלל צריך אויבים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים