חזרו מפולין, לא התרגשתי, לא התגעגעתי, שיהיה. הם עשו שיחה של "כן ממש השתננו" נו בחייאת..לעבוד על עצמכם..צאו מהפוזה.. זה העלה את העצבים שבכל השיעורים דיברנו על זה..

ואני אני כאן.. משועמם כל כך שומע מוזיקה ומשחק פוקימון צהוב..(פיקצ'ו כזה זבל..)..

הגעתי לאלבומים שלא שמעתי בחיים שלי ונמצאים על המחשב שלי...

עכשיו אני שומע ראפ.. (לאן התדרדר עולמנו?????)

אני רוצה להגיד לכם משהו על ראפ ועל ראפרים:

אוי אוי אוי..
ערך זה פוגע בכמה אנשים אבל ת'כלס למי אכפת?

-ראפר

ראפ זו (לא) מוזיקה לאנשים (לא) מגניבים שלא היה להם כוח להשיג מתופף,גיטריסט ובאסיסט כדי לעשות מוזיקה אז הם פשוט יצרו אחת במחשב  וגם לא היה להם כוח לשיר אז הם פשוט דיברו וכך נוצר הראפ. כיום הראפ משמש עבריינים, בשביל עבריינים זו מוזיקה רקע מצוינת כשמרביצים לזקנות. הראפ החל בשכונות עוני בארצות הברית , כהשחורים(ואמינם) שרו על החיים המסכנים שלהם בצל העוני. לכן הראפ הראשון ניראה ככה:

"יו יו אני היום קמתי צחצחתי שיניים

ואז שטפתי פנים ושמתי נעליים

אני כזה מסכן, אני כזה עני

אין כלום במקרר, זה לא נחמד אחי

יו יו יו"

אבל היום בגלל שהראפ נכנס לגלגלצ' והפך למוזיקה משתלמת מאוד המצב ישתנה לגמרי ואנשים החלו לשיר על העושר שלהם. דוגמא ממוצעת:

"יו יו אני כזה עשיר!

יש לי פול כסף ועשרים בתים בעיר!

בנות נמרחות עליי, בכללי אני מגניב

אל תתחיל איתי או שנתחיל לריב

יו יו יו"

 הראפר העבריין

סוג מסוכן ביותר של ראפר, מדובר על הראפר שמסתובב ברחובות עם בגדים רחבים ביותר (שנראים עליו כמו סדין), לרוב מרוקאי או תימני (נו בחייאת ראיתם אשכנזי ראפר-עבריין אי פעם?!) , מרביץ לזקנות, משחיט ספסלים ברחוב וגם בדרך כלל מספר אחד ברשימת המבוקשים אצל המשטרה האזורית. הוא יכתוב על חיי הפשע המגניבים שלו, יתאר איך המשטרה מתנקלת אליו וכמובן על כמה שהוא עשיר ובחורות נמרחות עליו. סוג נדיר בארץ (נחשב זן איכותי)

וונאבי ראפר-הנפוץ ביותר קיום!

מדובר לרוב בילד בן 12 שמתלבש רחב, הולך בפוזה, עושה פוזות מול המראה, מצלם את עצמו עושה תנועות ידיים מוזרות, שומע סאבלימנל (יו אני מאגניב) והצל (יו אף אחד לא מכיר אותי)  וכמובן יכתוב על כמה שהוא עשיר ובנות נמרחות עליו, יו יו יו. "ראפר" כזה ימות באיזשהו שלב ממכות מראפרים אמיתיים או שיתאבד אחרי שלא קיבלו אותו לתאקט אחרי השיר שהוא עבד עליו במשך שלושה ימים (שכולל חצי בית ופיזמון).

 ערסוראפר

כמו שזה נשמע, ראפר הערס. זה סוג של ראפר נפוץ מאוד בארץ. שערו בדרך כלל יהיה מחומצן יהיו בו כל האלמנטים של הערס הממוצע, ובנוסף הוא גם ישמע ראפ משולב עם מזרחית , ינסה לכתוב שירי ראפ ואז יזכר שהוא לא יודע אלף-בית ילך בפוזה ויעריץ גנגסטרים כושים.

ראפר מוסתר- אני???

מדובר באדם שמתלבש רגיל, הולך רגיל, ובכלל לא ניראה עליו שהוא ראפר, ובחיים לא היית מזהה שהוא ראפר עד שהיית מחטט לו במחשב וקולט את תיקיית השירים שלו. ראפר כזה בדרך כלל יעסוק במשמעות החיים,פילוסופיה, מלחמה ב"ראפרים בשקל", הברזה משיעורים, התחלה עם בנות ושמיעת ראפ מחתרתי ואיכותי. ראפר כזה גם בדרך כלל לא יתפרסם ויעדיף להישאר במחתרת עד סוף חייו, בטענה שהמיינסטרים טורף ומרושע.

ראפ בישראל

על אף הטענות, אין שום ראפ בישראל. מה שיש בישראל זה קראפ, חיקוי עלוב לראפ ולא יותר מזה. על אף שיש קצת אומני ראפ ישראלים טובים (שב"ק ס'), כולם מתעלמים מהם ומעדיפים לשמוע עד כמה סאבלימנעל עשיר ומגניב וכמה בחורות יש לו.

בנוסף נתקלתי בסוג מוזיקה נוסף, הוא פשוט כל כך הזוי שזה מדהים:

מזרחימו

הנה הם חוזרים, התגעגתי? בהחלט לא.

היה ממש נחמד בלי הלימודים, בלי כל השטויות בלי העצבים, מן רוגע מוזר כזה, ווטאבר..

אני יותר מידי הכל..

וזה לא הולך ככה..

רציני

מצחיק

סקסי (XD)

ציני

אלים

זה לא מסתדר איך פאקינג כל כך הרבה דברים מרכיבים דבר אחד? (שלמותתתת) (??)

לא אני לא אשאל מי אני, אני כבר יודע את התשובה.

אני שחקן שמשחק אותי, וכל חיי אשחק את אותו שחקן, כי השחקן הוא אני והמשחק הוא ייעודי, וברגע שהסך יירד יגמרו חיי, בזמן מחיאות הכפיים אנשום את נשימתי האחרונה, ואח"כ אשוב לעוד הצגה, כי החיים הם בעלי טוויסט, לא ידוע מה יקרה, בגלל זה נשארים בהצגה כל הזמן ולא הולכים, על מנת לספק את הסקרנות, לפתח את הדמיון לשתף את המוח, להדהים את הלב, לרגש את העיינים (ועוד משפטים חסרי הגיון).

יותר מידי פאק איט אני שם בזמן האחרון.. האמת ? טוב לי אם זה..

זה, ואם המילה דאמ, זו מילה כל כך טובה שמבטאת כל כך הרבה דברים, כעס וצחוק ועוד שלל מובנים.

בזמן האחרון אני יותר מידי עצבני, ואני כל כך מתאפק לא לכעוס על הכל, אני מצליח לא רע, שאני מרגיש שאני הולך להתפוצץ, אני פשוט הולך, אין לי כח לעוד וויכוחים, כי מהם לא ייצא כלום, ואני יודע את זה ממילא, אז אני פשוט חותך.

כמה מילים מעצבנות..

בואואואוואוא מואהוואהואוה, שששששששש...שקורפינשטכא

הספרות מגמה, מעצבן.. מי זכר שיש עבודה..?

המורה לאנגלית מעצבנת.. היא אמרה שאני חופר ולא מגיע לעניין (wtf..)?

העבודה שלי באנגלית מעצבנת- היא לא נפתחה במחשבים הדפוקים ששם.

כמה מילים טובות

אחלה, סבבה, יש, שליטעעעעע.

תפסתי את לוגיה!!! ואת הו-הו!!! ואת 3 הכלבים האגדיים!!! וצ'נסי!!! ופיתחתי את דרגונייר לדרונייט!!! והחלפתי צ'נסי באירודקטייל!!

אני כזה סוס בפוקימון (רגע של גאווה..?)

תזכורות:

1-לעזור לנועה למצוא חיים

2-לעזור לרותם ולחברה שלה להשלים עם זה שהן מרוקאיות ושהן ישארו כאלו.

3-לשלוח לביצ' את bitch song

4-להכריח את שי להחזיר לי כסף

5-לשלוח ליעל שיר

6-לשלוח לחן שיר

7-לרדת על כל יודניק וט'ניק

8-להרגע עם האלימות הלך לא רע.

9-להפסיק לחשוף את התחת לא יכול..

10-לגלח את התחת

11-לגדל זקן נורמלי.

קצת מצחיק.

טוב היה נחמד אבל אני הולך ל...

איך דד אומר..?

היה נחמד.

לפעמים אתה יכול להרגיש הכי כוחני, הכי מדהים וחזק, פשוט מלך, בדיוק, אתה פשוט מלך.

והנה באה לה הפוגה קטנה שמורידה אותך בדרגה, ושוב, את משרת.

והנה באה עוד אחת ואתה מוצא את עצמך כליצן החצר.

אתה בטוח שעוד תעלה שוב לכס המלוכה ולכן, אתה לא דואג.

ככה אני בערך מרגיש, שאנשים באים לדרדר אותך, פשוט פאק איט, תתעלם בסוף הכל יעבור.

אתמול היה כל כך מבאס, ירדנו לעיר ואני בפרט הרגשתי כל כך לא רצוי, אני שונא נדחפים ועוד יותר אני שונא להדחף.

והנה אתמול זה קרה מרוב השעמום יצאתי להסתובב עם יואש ביצ' וצ'רקז.. מוכרח להגיד שהיה נחמד, לפתע שי שלחה לביצ' הודעה אם הוא רוצה לרדת לעיר, אני קיבלתי את התירוץ של " הייתה לי הרגשה שאתה איתו" ייאי?

התלבטנו, בסוף אמרנו שאין לנו משהו יותר טוב לעשות ב12 בלילה, אז ירדנו.

תפסנו מונית (פאקינג 40 שקל...דאמ אני כל כך עני עכשיו..).. והגענו ב12 וחמישה, חיכינו להם (אורי בן סמואל עמרי מנחם שי ). בסוף התקשרנו :

"נו מה..איפה אתם?"

"עכשיו יוצאים (השעה 12 וחצי)"

"כמה זמן אתם פה?"

"לא יודעת אנחנו הולכים ברגל.."

אני וביצ' הסתובבנו כמו מטומטמים.. שעה וחצי של ייבוש קיבלנו.. היה לנו יותר מידי זמן לחשוב..הגענו למחשבות כל כך שליליות..

בסוף הם הגיעו באיחור של שעה וחצי, אני וביצ' הרגשנו כל כך מפגרים ומדוכדים (למה לא חזרנו הביתה? לא יודע..הרגשנו מטומטמים אם נלך ואם נשאר..) כל החשק ירד, הלכנו בעיר כמו איזה 2 גייז, כולם הולכים בחבורות (כמה נחמד לראות פאקצות מהשכבה שלך אה..?והיה גם נחמד לראות את הילה ויעל עם עוד חבורה.) ורק אנחנו ביחד..

ועוד כולם מחופשים..

שהם הגיעו הם רצו להיכנס לאיזה פאב.. (דז'ה וו מהיום הולדת של ליאור הגבוה?) כמובן..לא נתנו לנו.. אני הייתי כל כך עצבני ומדוכדך שהתקשרתי לאח שלי שהיה בסביבה שיבוא לאסוף אותי.. הוא אכן עשה זאת..

ביצ' נשאר.. הוא בטח קם עם האנגאובר רציני..().

דאמ שאתה רצוי, אתה כוחני, שאתה לא רצוי אתה עצוב..ולא משנה רצוי על ידי מי.. חברים, בנות, אנשים..

כרגע אני לא מרגיש רצוי בשום מקום..

אבל גם זה יעבור..כי אני יודע שהכל יהיה בסדר..ואני יודע שיש אנשים שבמצב יותר קשה משלי..

וואו באמת יומיים כל כךכל כך טובים סוף סוף..

התחפשנו לחב"דניקים (אני עמרי וביצ') ונפגשנו אצל עמרי, פגשנו את מנחם (גרמני בשם מנחם..פאקינג פריקי)..ויצאנו לרחוב עם התחפושות..

הגענו לבית ספר ונראה ממש מעפן, היו מעט מאוד הברקות של תחפושות אבל היה מקרה מצחיק.

זיו הדפוק נכנס סיפר שהוא הלך מכות עם השומרת ושהוא הולך הביתה, הוא הלך ופתאום השומרת ה"מפחידה" תופסת אותו ביד וגוררת אותו לחדר של הסגן מנהל או משהו, זה היה כל כך מצחיק לראות שהוא לא מבין מה לא בסדר בזה שהוא הלך איתה מכות..דאמ גדול..!!
דווקא היה נחמד ממש המסיבה, נשארנו קומץ של השיכבה, אבל בעלי שימחת חיים כל כך גדולה שאף אחד לא התעלה עלינו.

שי רצתה שנבוא לים המלח, סיכמנו שבסדר, היא התקשרה ואמרה שהאוטובוס ב1 ולא נספיק אז ניסע לתל אביב במקום.

נסענו למרכזית, פגשנו (אני והכלבון) את עמרי שי אורי סמואל ומנחם דיסקסנו קצת, האוטובוס הגיע ישבנו מאחורה (יאיייייייייי מאגניבים) ומנחם השמיע לי באייפוד שלו (מניאק..רק עוד חודש וחצי..אני מקבל את הטאצ'..)

הוא שומע סיימון וגורפינקל (על איכות לא מתפשרים) דווקא אחלה מוזיקה.

הגענו לתל אביב הלכנו לים, כולנו דיסקסנו שוב על הא ודא.

הגענו התמרחנו (אשכנזים שליטעעעעע) שחינו לסלעים והתנחלו שם.

חזרנו שוב למים הפאקינג קפואים התלבשנו והלכנו לאכול את האוכל הקבוע (הסנדוויץ' הטעים הזה..ררר).

הלכנו למקדולנלדס כי מנחם עדיין היה רעב אז באתי להזמין בשבילו ובשביל סמואל, ופתאום המוכר עושה לי:

"you can talk english"  ואני כזה: אה??

אז סמואל הזמין.

הגענו לחצי הדרך (לבית של סבא של אורי) ואחר כך המשכנו תפסנו אוטובוס למרכזית, קניתי לאמא עוד פסל (אווו איזה מאמי אני..), תפסנו רכבת וחזרנו.

היה ממש אדיר, הגרמנים ממש בסדר !

לא הלכתי ללמוד היום..לא היה לי כח (זין אני אלך לשעתיים מת') לירי התקשרה והזכירה שיש הצגה של המגמה בערב (הרטיטי את ליבי של חנוך לוין) היא הציעה שאני אקפוץ לבקר אותה קצת לפני, הסכמתי.

אחר כך ביצ'(ביצ' ruleeee) הגיע לעזור לי לסיים את העבודה באנגלית ולבדוק את החשמלית (היא באמת טובה!!) סיימנו אותה (יייייאיייי) ונסעתי ללירי.

הדפוקה הזמינה איוו (דאמ זה היה טעים) ונסענו לתאטרון.

התנחלו בבית קפה ולירי שיגעה את המלצרית (ואותנו) היא כל הזמן צעקה (במודע?) : הנה הגניקולוגית שלייייייי (אה כן..גם שלי..wtf???)

פגשנו את רוב המגמה וישבנו שורה שלישית(למה תמיד בצד?).

יניב וקייט ישבנו איתנו ההצגה התחילה, בהתחלה היה ממש חופר (טוב שיניב וקייט הצחיקו אותי בקטעים העלובים).

טוב שלא ישבנו בשורה ראשונה השחקן הראשי כל הזמן ירק בכמויות .

פתאום אני קולט איזו אישה עומדת בסוף ולא יושבת זה היה ממש הזוי.

סוף ההצגה, היא הייתה ממש טובה בסוף, אחלה של שחקן ראשי, ממש נהנתי מחברתם של לירי יניב וקייט, ואפילו פגשתי איזה מישהו שאני חייב לציין שאין לי מושג מי זה אבל הוא מכיר אותי.

אבא של לירי הקפיץ אותי הביתה והנה אני כותב פוסט זה כדי לזכור איזה פאקינג יומיים מדהימים ומהנים היו לי, כנראה שה"סוד" נכון תיהיה שמח והכל באמת יקרה באופן משמח (כן אה?).

בקיצור אני מקווה שגם מחר יהיה איזה משהו כיף (או שוב, מרתון האבקות?).

ונעצור וניקח 2 משפטים מההצגה:

1-שישאלו מה עשיתי בחיים אני אגיד שיחקתי את עצמי, בעצם אני אף אחד אני פשוט שיחקתי את עצמי, אני לא באמת עצמי כל עוד לא שיחקתי את עצמי עד הסוף (שחקן שמדבר על עצמו או על הדמות שלו? ממ..מעניין.)

2-לכל סוף תמיד יש סוף.

והנה גם הסוף של הפוסט הזה הגיע לסופו.

אז..

ביי?

לוהט..ררר..

אין לי מושג מה התמונה הזאת קשורה אבל היא ממש חמודה אני חייב לציין.. :

אה כן..

טל, מזל טוב ילדונת!!

יאללה ביי